ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק ראשון · כו
שם תוס' ד"ה לא ה"ג לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות, אבל אין לגרוס אין אדם תוכה דהא כמה צדיקים זוכין לשתי שלחנות כגון רבי וכו' עכ"ל התוס'. עיין בגליון הש"ס כאן שציין לעיין בתוס' שבת נ"ה ע"ב ד"ה ארבעה ששם כתבו התוס' דאף דבקרא כתיב כי אדם אין צדיק בארץ ברוב בני אדם קאמר הרי דס"ל דאף דכתיב לשון אין הוא לאו דוקא וכאן משמע מדבריהם דס"ל דלשון אין הוא דוקא מדלא ניחא להו לגרוס אין כל אדם כיון שיש צדיקים שזוכין לכך וזה באמת דקדוק עצום ע"ד התוס', ועיין בספר קהלת יעקב אלגזי מענה לשון חלק ב' לשון חכמים אות כ"ב שהרגיש ג"כ בזה וחילק מפאת זה בין לשון תורה ללשון חכמים דבלשון תורה אין הוא לאו דוקא ובלשון חכמים הוא דוקא עיי"ש ולפענ"ד נראה לישב הדקדוק הנ"ל בדרך הפלפול עפ"י דברי המדרש בראשית רבה פ' מ"ה ויבא אל הגר ותהר ר' לוי בר חייתא אמר מביאה ראשונה נתעברה א"ר אלעזר לעולם אין אשה מתעברת מביאה ראשונה וביאר בשו"ת שיבת ציון ס' ע"ג דפלוגתתם היא אם הא דנקטינן דאין אשה מתעברת מביאה ראשונה היא דוקא או לא נאמר זאת רק ע"צ הרוב כאשר חידש בנובי"ק אה"ע סי' כ"ב דר' לוי ס"ל דמה שאמרו אין אשה מתעברת מביאה ראשונה לא אמרו כן רק ע"צ הרוב דרוב נשים אין מתעברות אבל מיעוט יש שמתעברות ולכן ס"ל דהגר היתה ג"כ מהמיעוט, אבל ר"א ס"ל דמה שאמרו אין אשה מתעברת מביאה ראשונה הוא לחלוטין וליכא שום יוצא מהכלל הזה ולכן חולק על ר' לוי וס"ל דגם בהגר ליכא למימר שנתעברה מביאה ראשונה עיי"ש, וא"כ י"ל דלעולם צדקו דברי התוס' בשבת דלשון אין הוא לאו דוקא ונאמר ג"כ ע"צ הרוב ומה שכאן בברכות לא ניחא להו להתוס' למימר כן ונקטו דלשון אין הוא דוקא משום שכאן אמר ר"י הדברים האלה לר' אלעזר מסתבר להו להתוס' דבודאי לא אמר ר"י אליו אין כל אדם זוכה לשתי שלחנות כיון דלדידי' לשון אין דוקא כאשר אנו רואים במדרש שם שעמד על דעתו נגד ר' לוי בפרט זה ובאמת יש כמה צדיקים שזוכין לשתי שלחנות וע"כ הניחו דמסתמא בחר ר' יוחנן לדבר בלשון שיאות לרוח ר' אלעזר ולשיטתו לזאת כתבו שיש לגרוס לא כל אדם וכו' ועיין סנהדרין ל"ז ע"ב דקאמר ר' יוחנן גלות מכפרת על הכל וכו' שלתיאל ששתלו אל שלא כדרך הנשתלין גמירי שאין האשה מתעברת מעומד והיא נתעברה מעומד ומדחשיב זאת לנס ש"מ דמה שאמרו אין אשה מתעברת מעומד נאמר בלי שום יוצא מהכלל וע"כ דס"ל לר"י דלשון אין הוא דוקא ולא ע"ד הרוב, וא"כ דברינו למעלה נכונים עוד ביותר כיון דר"י בעל המאמר בעצמו ס"ל הכי דלשון אין הוא דוקא ולכן כתבו דכאן יש לגרוס לא כל אדם וכו' ולא אין כל אדם וכו', אבל לקושטא דמילתא נכונים דברי התוס' בשבת דלשון אין היא לאו דוקא וקאי על הרוב וכמ"ש: