ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק ראשון · יב
שם תוס' ד"ה בניהו וא"ת היכי פשיט יהוידע בן בניהו מבניהו בן יהוידע וי"ל דמסתמא ממלא מקום אביו הי' וכי היכי דאביו הי' מסנהדרין גם הוא הי' מהם עכ"ל התוס'. (א) הנה התוס' קצרו כאן ולא נודע אם כוונתם דבניהו בן יהוידע דכתיב בי' שהי' על הכרתי ועל הפלתי מסתמא הי' ממלא מקום אביו ולפ"ז יהי' יהוידע בן בניהו המוזכר בקרא דואחרי אחיתופל וכו' אביו של בניהו שנאמר בו שהי' על הכרתי ועל הפלתי והבן יעיד לפ"ז על האב, או דילמא כוונתם דיהוידע המוזכר בקרא דואחרי אחיתופל וכו' מסתמא הי' ממלא מקום אביו בניהו דכתיב בי' שהי' על הכרתי ועל הפלתי ולפ"ז יהי' יהוידע המוזכר בקרא דואחרי אחיתופל וכו' בנו של בניהו שנאמר בו שהי' על הכרתי ועל הפלתי והאב יעיד על הבן. אמנם את אשר כסו התוס' כאן גלו לנו במק"א בסנהדרין ט"ז ע"ב ד"ה ואחרי אחיתופל אשר גם שם נמצאו הדברים שישנם בתוס' כאן ושם כ' התוס' וז"ל ומייתי ראי' דכי היכי דבניהו בן יהוידע הי' ראש סנהדרין כן גם הי' יהוידע אביו וכו' עיי"ש הנה כתבו בפירוש דיהוידע הנאמר בקרא דואחרי אחיתופל הי' אביו של בניהו שנאמר בו שהי' על הכרתי ועל הפלתי והבן יעיד על האב. ולפום ריהטא י"ל דגם כאן בברכות כונת התוס' הוא עד"ז ומ"ש מסתמא ממלא מקום אביו הי' כונתם ג"כ דבניהו בן יהוידע שהי' על הכרתי ועל הפלתי ומסתמא הי' ממלא מקום אביו יהוידע המוזכר בקרא דואחרי אחיתופל וכאשר הבן בניהו הי' מסנהדרין ככה בודאי גם האב יהוידע הי' מסנהדרין וכאמור. אכן כאשר נדקדק היטב בדברי התוס' כאן נראה דהלשון מורה יותר שכונתם דיהוידע הי' ממלא מקום אביו בניהו באופן השני שכתבנו דהתוס' הקשו וא"ת היכי פשיט יהוידע בן בניהו מבניהו בן יהוידע ותירצו דמסתמא ממלא מקום אביו הי' וכו' משמע דקאי על יהוידע אשר עליו תסוב קושיותם ועליו המה דנים כלומר דיהוידע המוזכר בקרא דואחרי אחיתופל וכו' מסתמא הי' ממלא מקום אביו בניהו ובניהו זה שהי' על הכרתי ועל הפלתי הי' אביו של יהוידע המוזכר בקרא דואחרי אחיתופל ודברי התוס' כאן יהי' לפ"ז מתאימים עם גירסת הערוך המובאות בגליון הש"ס סנהדרין שם שגרס בש"ס ואחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו וכו' יהוידע זה סנהדרין וכן באביו הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי, הרי שתפס ג"כ דיהוידע המוזכר בקרא דואחרי אחיתופל הי' בנו של בניהו שנאמר בו שהי' על הכרתי ועל הפלתי וכנ"ל:
ב ואם נאמר יתישב לנו מה שדקדקתי טובא דבתוס' בסנהדרין שם בתר שכ' התוס' הך תירוצא דדיוק הש"ס הוא דכי היכי דבניהו הי' ראש סנהדרין כן גם יהוידע אביו כרתי ופלתי כתבו וז"ל ק"ק דבדברי הימים א' י"א בתחלת מלכותו של דוד חשיב בניהו בן יהוידע עם הגבורים של דוד המתחזקים עמו להמליכו והאי קרא דאחיתופל בסוף ימיו של דוד בתחלת מלכים בימי שלמה וקחשיב יהוידע ואיך יתכן שיהי' אביו של בניהו ושמא שני בניהו בן יהוידע הוה אחד אביו של יהוידע ואחד בנו עיי"ש ובברכות כאן חסר זאת בתוס' וקשה אמאי לא הקשו התוס' קושיא זו גם בברכות כמו שהקשו אותה בסנהדרין שם, ולהנ"ל הדבר נכון מאד דבסנהדרין שם קיימי התוס' בסברא דדיוק הש"ס הוא מדבניהו הי' מסנהדרין גם יהוידע אביו הי' מסנהדרין וע"כ שפיר הקשו דאיך יתכן שיהוידע המוזכר בקרא דואחרי אחיתופל יהי' אביו של בניהו והרי בניהו הי' בתחלת ממשלתו של דוד והקרא דאחרי אחיתופל מיירי בסוף ממשלתו ואיך אפשר שהבן יהי' תחלה והאב אח"כ וע"כ תירצו דשני בניהו הוה, ויהוידע המוזכר בקרא דואחרי אחיתופל בסוף ממשלת דוד שנאמר עליו שהי' אביו של בניהו אין הכונה אביו של בניהו הראשון שהי' בתחלת ממשלתו של דוד רק אביו של בניהו השני שהי' נכדו של בניהו הראשון ואשר עליו נאמר שהי' על הכרתי ועל הפלתי אמנם בברכות כאן קיימי התוס' בסברא דדיוק הש"ס היא מדבניהו הי' מסנהדרין גם יהוידע בנו המחבר בקרא דואחרי אחיתופל הי' מסנהדרין וכמ"ש למעלה שכן היא גירסת הערוך וא"כ הקושיא הנ"ל לק"מ ואדרבה הענין יעלה יפה מאד לפי סדר הדורות דבניהו שהי' מתחלת ממשלתו של דוד הוא האב והוא אמנם הי' מסנהדרין ועליו נאמר שהי' על הכרתי ועל הפלתי ויהוידע המוזכר בקרא דואחרי אחיתופל בסוף ממשלתו של דוד הוא בנו של בניהו זה ול"צ לפ"ז כלל לומר שהי' שני בניהו רק אחד הי' (ורק שני יהוידע הוה האחד אביו של בניהו והשני בנו) וע"כ באמת השמיטו התוס' קושיא זו בברכות כאן והדברים עמוקים ונכונים למבין:
ג ובעיקר קושית התוס' הנ"ל שהקשו איך פשיט הש"ס יהוידע בן בניהו מבניהו בן יהוידע נלפענ"ד דבר נכון דהש"ס יפרש דמה שנאמר במקרא ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי לא קאי התואר על הכרתי ועל הפלתי על בניהו היינו שבניהו הי' על הכרתי ועל הפלתי רק על יהוידע כלומר שבניהו הי' בן יהוידע אשר יהוידע זה הי' על הכרתי ועל הפלתי ושפיר מדייק הש"ס דיהוידע הי' מסנהדרין, ויש להביא סמוכין לזה מהא דאיתא באה"ע סי' קכ"ט סעיף י' ברמ"א דאם יש כינוי לבן יש להזכיר הכינוי קודם שיזכיר שם האב דאם יכתבו הכינוי לבסוף אחר שם האב יהי' משמע דקאי הכינוי על האב דמסתמא אדסמיך לי' קאי ועיין בב"ש שם ס"ק י"ח שכתב דאף דאיתא בחו"מ סי' מ"ט דאם כתב בשטר יוסף בן שמעון נר"ו ויש כאן שני יב"ש ואחד מהם אביו חי והשני אביו מת ל"א מדכתיב נר"ו ש"מ דזה שאביו חי הוא כי י"ל דנר"ו קאי על יוסף ולא על אביו ומשמע מזה דהכינוי קאי על הבן ולאו דוקא על האב דסמיך לי' דשאני התם לענין ברכה שמברכין אותו מסתמא קאי הברכה על זה שעוסקין בו ולא על אביו משא"כ סתם כינוי המוזכר אחר שם האב מסתמא קאי על האב ולא על הבן עיי"ש ובש"ך חו"מ סי' מ"ט ס"ק י"ד וא"כ ה"נ י"ל דהכינוי על הכרתי ועל הפלתי לא קאי על בניהו רק על אביו יהוידע דסמיך לי' ולפ"ז דיוק הש"ס עולה יפה מאד (ועיין בשער אפרים שער י' סעיף ל"ט לענין כשר"ח שני ימים איך י"ל בברכת החודש הבא עלינו לטובה או הבאים עלינו לטובה שדבר ג"כ מענין זה אי הכינוי קאי אדסמיך לי' דוקא או לא עיי"ש) אכן הפירוש הזה שכתבנו בקרא דובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי לא יעלה יפה רק בקרא דדה"י א' י"ח ששם לשון הכתוב הוא ובניהו בן יהוידע על הכרתי והפלתי ובני דוד הראשונים ליד המלך וי"ל כנ"ל דהתואר על הכרתי וכו' קאי על יהוידע ותיבת ובניהו נמשך לבני דוד ושיעור הכתוב כך הוא ובניהו בן יהוידע שהי' על הכרתי ובני דוד הי' הראשונים ליד המלך אבל בקרא דשמואל ב' כ' א"א לפרש כמ"ש כאשר יראה המעיין במקרא שם, ואחרי אשר לפי דברינו במאמרנו הקודם דיוק הש"ס הוא מקרא דשמואל ולא מקרא דדה"י ע"כ יש לעיין עוד בזה: