ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק חמישי · שי
שם בגמרא וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות וכו', עיין ברש"י כאן שפירש דה"ט משום דהחלונות גורמין לו שיכוין לבו שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע אמנם הרבינו יונה בפירושו כאן כתב טעם אחר משום שע"י ראיית האור מתישב דעתו יותר ויוכל לכוין כראוי עיי"ש ונראה להוסיף עוד דמה"ט יש להתפלל בבית שיש בו חלונות, כי כידוע החשך מוליד רגשי עצב בלב האדם ומי שיושב במחשכים מבלי משים יפלו פניו ורוח יגון ותוגה יעלה עליו ולעומת זה האור משמח את האדם ומרחיב דעתו, כאשר אנו רואים לפעמים כי גם איש נדכה ונכה רוח אם יבוא אל בית מלא אור יתפעל ויתרגש לטובה וישכח לאט את יגונו, והנה התפלה צריכה להיות מתוך שמחה כמאמר חז"ל לעיל בברכות בדף ל"א אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות וכו' אלא מתוך שמחה של מצוה, וכיוצא בזה איתא ג"כ בילקוט תהלים ק' עבדו את ה' בשמחה כשתהא עומד להתפלל יהא לבך שמח עליך שאתה עובד לאלהים שאין כיוצא בו עיי"ש ולכן אין להתפלל בבית אופל המוכשר לעורר רגשי עצב בלב האדם רק בבית שיש בו חלונות והאור מצוי שם כדי שתתרחב דעת האדם וחדרי לבבו ימלאו שמחה ואז אמנם תעלה התפלה לרצון לפניו ית' ותעשה פרי ישוה לה, ועיין לעיל בחידושינו לפרק ראשון מאמר פ"ט שכתבנו בדרך זה לבאר מדוע אין להתפלל בלשון ארמי אף שתפלה נאמרה בכל לשון, דזה ג"כ משום שלשון ארמי מוכשר לעורר רגשי אבל ויגון, ולכן לא יבוא בית ה' אשר שמחה במעונו, עוז וחדוה במקומו עיי"ש, וה' הטוב ישמח לבנו לעבודתו ית"ש, ויקבל תפלת עמו ישראל ברחמים, ועד מהרה ישלח לנו משיחו הולך תמים לקבץ נדחי ישראל ולכונן בית ה' בראש ההרים, ונזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו במהרה בימינו אכי"ר:
סוף הספר