אור ברסלב
ברכת אהרן פרק חמישי › רפב

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק חמישי · רפב

רפא

שם בגמרא כל היושב בתענית בשבת קורעין לו גז"ד של שבעים שנה עיין ברש"י כאן שפירש כלומר אפי' נגזר עליו מנעוריו, וי"ל דכונתו שרצה להשמיענו דמה שתפסו בש"ס מספר שבעים שנה, לא תפסו כן בדיוק רק ע"צ ההפלגה, והיינו שאפי' אם כבר עבר זמן רב מהגזירה ג"כ קורעין אותה, כי כן הוא דרך הש"ס לתפוס לפעמים ע"צ ההפרזה מספרים שלא בדיוק ורק מפאת היותם רגילים ושגורים בלשון כמ"ש רש"י בשבת קי"ט ע"א לענין מספר י"ג שתפסוהו כ"פ רק משום דהוה לשון הרגיל וכ"כ גם התוס' לעיל בברכות בדף כ' ע"א ד"ה תליסר וה"ה דגם מספר שבעים המוזכר בש"ס פה לא נאמר בדיוק רק ע"צ ההפלגה ופירושו זמן רב. ועיין לעיל בחידושינו לפרק שלישי מאמר קס"ד שהבאנו שיש עוד כמה מספרים שרגילים הי' חז"ל לתופסם בדבריהם בתור לשון הרגיל, ומדברי הש"ס כאן משמע דגם מספר שבעים הוא כאחד מהם:

ועיין בסנהדרין י"ז ע"א אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי קומה וכו' ויודעין בע' לשון, ועיין ברמב"ם פ"ב מה' סנהדרין ה"ו שכתב שהסנהדרין צריכין לדעת רוב הלשונות וזה חידוש דבש"ס איתא שצריכין לדעת בע' לשון וא"כ מדוע שנה הרמב"ם וכתב שצריכין רק לדעת רוב הלשונות, וכבר עמדו בזה מפורשי הרמב"ם, ולהנ"ל י"ל דהרמב"ם ס"ל דמה שאמרו בש"ס ויודעין בע' לשון לא אמרו כן בדיוק רק תפסו הלשון הזה משום דהוה לשון הרגיל כדמשמע מדברי הש"ס כאן שנקטו לפעמים מספר שבעים שלא בדיוק רק ע"צ ההפלגה והכונה שצריכין הסנהדרין להיות בקיאים בהרבה לשונות, וכדי להורות על הריבוי נקטו מספר שבעים, ולכן העתיק לדינא שצריכין הסנהדרין רק להיות בקיאים ברוב הלשונות:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה