ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק חמישי · רסט
שם בגמרא וחנה היא מדברת על לבה מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו. בהבנת הדרש הזה י"ל דהגמרא מפרשת על לבה לא בתוך לבה כאשר כן מורה פשטות הלשון, (כי לשון על כאן פירושו בתוך כמו ונתת אותם על סל אחד (שמות כ"ט) שהפירוש בתוך סל אחד וכן כל העובר על הפקודים (שם ל') שהפירוש בתוך הפקודים) רק על לבה הוא כמו עם לבה, כי לשון על משמש לפעמים גם במקום עם כמו אם על בנים (בראשית ל"ב) שהפירוש עם בנים, וכמו ויבואו האנשים על הנשים (שמות ל"ה) שהפירוש עם הנשים, והיינו שהיתה מדברת עם לבה כלומר בכונת הלב, ומזה הוציאו שכל מתפלל צריך להתפלל כן בכונת הלב: