ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק חמישי · רס
שם בגמרא. דילמא לעולם אימא לך הדרת ממש כי הא דרב יהודה מציין נפשי' והדר מצלי. עיין ר"ה ל"ה שמסופר שם ג"כ מתהלוכות ר"י בשעת התפלה כי זה הי' דרכו לסדר בכל פעם צלותי' וליצלי וכ"ז מורה כי נכבד הי' מאד ענין התפלה בעיני ר"י וע"כ עשה אלי' הכנות שונות למען תהי' מדוקדקת ומכונת ותעלה לרצון לפני ה', ואם אמנם כי לפי המבואר בש"ס דר"ה שם ר"י ל"ה מצלי רק מתלתין יומין לתלתין יומין הנה זה מפאת שלא רצה להפסיק מדברי תורה לתפלה, אבל בעת שעמד להתפלל התאמץ בכל היכולת לצמצם המחשבות ולעורר הכונה היותר נאות כדי שתהי' תפלתו זכה וז"פ:
ועיין שבת קי"ח דקאמר ר' יהודה תיתי לי דקימתי עיון תפלה ועיין בתוס' שם ד"ה עיון שביארו דעיון תפלה היינו שהתפלל בכוונת הלב, כי קשה מאד לכוון היטב בתפלה כדאיתא בירושלמי מחזיקנא טיבו לרישא דכי מטי למודים מנפשי' כרע עיי"ש, וי"ל דר"י רמז בדבריו אלה על המעשים המוזכרים אשר רגיל הי' לעשות בעמדו להתפלל ואשר ענינם הי' לפעול על המחשבה ולעורר כונת הלב בשעת התפלה ושבח ר"י בנפשי' כי עלה בידו אמנם להתפלל בכונה ולקיים עיון תפלה: