ברכת אברהם (ברכות)· רבי אברהם אביש מפראנקפורט
דף לב.
בשביל כסף וזהב כו', יש לכוין עד"מ לאחד שלקח עלם מופלג לבתו ואחר הנישואין אמר לחתנו שעם כל או"א יוכל לדבר מלבד שיזהר לדבר עם פלוני, ובכל פעם נתן לו מתנות עבור זה שלא דיבר עם האיש פלוני, ונפל בדעת החתן מהס"ת כשנותן לי כמה מתנות עבור זה ודאי שאותו האיש הוא אדם מסויים וכל חפציו לא ישוו בו, ועבר ע"ז ודיבר עד שהסיתו לרע ויריב אתו, והתנצל חתנו שע"י הטובות שנתת לי טעיתי, כמו כן ע"י רוב הטובות וכסף וזהב שהשפעת להם לישראל טעו שיש בו ממש ח"ו:
שם עכשיו יאמרו אומות העולם תשש כחו כנקיבה, יש לרמז דאיתא (רבה בראשית) בראשית ברא אלהים. למה לא נאמר אלהים ברישא ללמוד על גאוה, טעם ב' דר"ת מן 'בראשית 'ברא 'אלהים בא"ת ב"ש ששת, לרמז דשית אלפי שנה הוי עלמא וחד חריב ללמד על תחיית המתים, וזה דוקא אי כתיב בראשית ברא אלהים, אבל אי הוי כתיב אלהים ברא בראשית הוי ר"ת בא"ת ב"ש תשש ח"ו תשש כחו, ובמגילה (דף ט'.) ששינו לתלמי המלך וכתבו אלהים ברא בראשית, וא"כ בשלמא אם אתה מוחל על כבודך א"כ הדין עמנו שכתוב בראשית ברא אלהים כמ"ש במדרש על וענוותך תרבני (פ' בראשית), אבל אם אין אתה מוחל ואין כאן לימוד על גאוה, א"כ יוכלו לומר כפי שיטתם אלהים ברא בראשית דהוא ח"ו תשש כחו, ובזה יש לפרש המדרש הרוצה לידע תחיית המתים יראה והנה מרים מצורעת כשלג, ונקדים דאיתא בפתח האוהל אלף זעירא שבויקרא ללמד שמשה חטא שפירש מן האשה, טעם אחר ללמד על גאוה, והשתא יובן שפיר והנה מרים מצורעת על שדברה במשה אודות הכושית וקשה והלא באמת חטא כדחזינן דלמה אלף זעירא, ועכצ"ל דהאלף זעירא לימד על גאוה וקשה דהא יש לימוד אחר על גאוה כדיליף מבראשית ברא אלהים כנ"ל, אע"כ מוכח דבראשית אתי לרמז על ששת וללמד על תחיית המתים ודוק, ובזה יש לפרש הסמיכות (פ' דברים) ואת יהושע צויתי בעת ההיא לאמר עיניך הרואת את כל אשר עשה ה' אלקיכם לשני המלכים האלה כן יעשה ה' לכל הממלכות אשר אתה עובר שמה וגו' ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר ה' אלקים אתה החילות להראות כו' את גדלך ואת ידך החזקה וגו' אעברה נא ואראה את הארץ, דאיתא במ' (רבה ויקרא) שאל האי מין כתיב בתורתכם אחרי רבים להטות ועע"ז הם רוב, ומתרץ דאז בתחיית המתים אנו רוב, א"כ אם יש לימוד על תחייה יש לימוד על אחדות ואין לטעות אחרי עע"ז משא"כ אי אמרי' דאין לימוד על תח"ה, וז"ש ואת יהושע צויתי וקשה למה לא נכנס בעצמו, וצ"ל כמ"ש (בפתח האוהל) דמשום שפירש מאשתו, ע"כ לא נכנס, וקשה מנלן זה וצ"ל משום אלף זעירא וקשה דלמא האלף זעירא ללמד על גאוה כטעם הב', ועכצ"ל דזה ידעי' מדכתי' בראשית ברא אלקים, ולפ"ז ליכא לימוד על תחה"מ לפיכך ביקש אעברה נא וגו' דאיתא שהי' רוצה לכנס לארץ להראות אחדות, והשיבו הקב"ה שא עיניך וראה ימה צפונה ותימנה ומזרחה, ואז וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה, דאיתא (ילקוט איוב כ"ו) למה התחילה התורה בב' לומר מה ב' יש לה ג' דפנות אף העולם יש לה ג' דפנות וכל שיבא ויאמר אלוה אנכי יגדור כותל הרביעית, א"כ מוכח מזה אחדות ומזה שתראה ג' דפנות לרמז על האחדות אז תבין כי א"צ ולא תעבור את הירדן כהנ"ל ודו"ק: