ברכת אברהם (ברכות)· רבי אברהם אביש מפראנקפורט
דף יג.
למה קדמה פ' שמע לוהי' אם שמוע כדי כו', לכאורה ע"כ דהמקשן הי' סובר דמן הדין שייך להיות פ' והי' קודם לכולן משום דיש לימוד ומעשה ובשמע יש לימוד ולא מעשה ובפ' ויאמר יש מעשה ולא לימוד כהס"ד לקמן (דף י"ד:) דאל"כ מה מקשה למה קדמה פ' שמע לוהי' אם שמוע, דה"נ הוי קשה להיפוך, א"כ קשה מה משני המתני' כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים, הא נגד זה יש בוהי' לימוד ומעשה משא"כ בשמע ועכצ"ל דזה אינו מדהקדים בתורה פ' ויאמר ואנו אומרים בסוף משום דאינו נוהג אלא ביום א"כ מהראוי להיות בתורה ג"כ בסוף, אלא להורות להקדים שמע לוהי' דאי כתיב לבסוף ה"א הטעם דכתיב לבסוף משום דוהי' יש בו עשי' ולימוד ובויאמר אינו אלא עשיי' וא"כ לקדמי' ג"כ והי' לשמע דשמע הוא רק לימוד והי' אם שמוע יש בו עשי' ולימוד ולכן הקדימה בתורה להורות שאין נפ"מ בזה וא"כ שפיר מקדימין שמע לוהי' אם שמוע לפי שיש בה מלכות שמים וסברא שני' דהוא רק ללמד ושם יש לימוד ומעשה זה אינו סברא כלל, ולפ"ז היה מיושב קו' התוס' לקמן בד"ה למה, תיפוק לי' דקדמה בתורה, וצ"ל ע"כ דמן הראוי הי' להקדים בתורה פ' והי' דיש בו לימוד ועשי' וא"כ מאי משני הש"ס ומיישב דפ' ויאמר הקדים בתורה, וא"כ קשה ממ"נ אי אמרי' לבסוף משום דאינו נוהג אלא ביום והתורה הקדים לכתחילה אלא להורות לומר שמע קודם לוהיה ולא לימא משום דבוהי' יש בו עשיי' ולימוד מש"ה מקדימין והי' לויאמר שאין בו לימוד ואפ"ה קדים לפ' והי' וא"כ מוכח מזה להקדים שמע לוהיה ודוק כי עמוק הוא: