אור ברסלב

ברכת אברהם (ברכות)· רבי אברהם אביש מפראנקפורט

דף יא:

דף יא.

אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה כו', יל"ד על שאין אומרים לעסוק בתורה, ונראה דבס' מדרש שמואל כ' באבות על משנה שנים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה, כי ההפרש בין דברי תורה ובין התורה הוא כי ד"ת הם פסוק או הגדה או שמועת פשוטת, ועסק התורה הוא ע"ד פלפול וסברא להוציא דבר לאמיתו ע"כ, לזה בא הברכה שגם בדברי אגדה צריך לברך כדעת ר' אלעזר, ובהקדמת ס' תפארת ישראל האריך בזה.:

ברכות דף יא/א:

בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, יש לרמז כי ידוע שאין אדם זוכה לשתי שולחנות עה"ז ועוה"ב ואף כי ימצא שיהי' עשירות וגדולה בנערותם מ"מ תאבד מהם לעת זקנותם כמ"ש בכתובות (דף ס"ו:) בר' יוחנן בן זכאי שאמר לההיא ריבה ממון של אביך היכן היא אמרה מתלא מלח ממון חסר כו' בא זה ואיבד את זה וע"י נתינת הצדקה תתקיים העשירות בעוה"ז ועוד הקרן קיימת לגמול הטוב לעוה"ב, ומבואר בעוללות אפרים (ח"א מ"ה) עמוד ג' בביאור משל לאדם שהי' מהלך באישון לילה ואפילה כו' דמפרש כיון שעלה עמוד השחר דהיינו נתינת הצדקה כמ"ש בישעי' כי תראה ערום וכסיתו ומבשרך אל תתעלם אז יבקע כשחר אורך וכו' ע"ש, ושכר הצדקה מצינו שמשלם הקב"ה בעוה"ז דהיינו שמריק לו ברכה עד בלי די והקרן שהוא עיקר הגמול נשאר לעוה"ב, וזהו בשחר היינו במדת הצדקה וכמו שדרשו חכז"ל ביבמות בפ' מצות חליצה יחלץ עני בעניו היינו בשביל עניו יחלצנו מדינה של גיהנם וכמו כן כאן בשחר היינו בשביל הצדקה שעושה מברך שתים לפניה היינו שהבעה"ב מתברך בשתים במציאת עשיית הצדקה עוד בעוה"ז והקב"ה נותן לו כפליים וכמארז"ל (רבה בהר) שיותר ממה שהבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם הבעה"ב שנאמר ושם האיש אשר עשיתי עמו היום בועז, ואחת לאחריה הוא לעוה"ב היינו שהקרן קיימת לעוה"ב, וז"ש (משלי ט"ז) עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא, היינו גמול עוה"ב הנק' עטרת כו' וגם תפארת היינו גמול עוה"ז עושר וכבוד הנק' הוד והדר ותפארת כו' שיהי' לאחד גם שניהם וגם שיתקיים התפארת עד שיבה שלא יעזבנו בחצי ימיו בדרך צדקה תמצא והבן:

תוכן העניינים

ברכת אברהם (ברכות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה