ברכת אברהם (ברכות)· רבי אברהם אביש מפראנקפורט
דף יא.
וב"ה ממילא שמעת מיני' דבדרך נמי קרי:
ונבוכו בזה דמקשה וב"ש האי מיבעי' לי' פרט לשלוחי מצוה, ועמהרש"א שהגיה בזה ונראה לתרץ דהגמ' משני דאצטריך תרי קראי חד לעוסק במצוה וחד לחתן כפירש"י מכאן אמר דהכונס הבתולה פטור והכונס אלמנה חייב, מכאן דייק דאיצטריך תרי קראי ולא ממעטי' חתן מקרא קמא לפי דטירדא דמחשבה בעלמא היא, ממילא נשמע דהכונס הבתולה פטור והאלמנה דליכא טרדא כלל חייב, ומקשה מי לא עסקי' דקא אזיל לדבר מצוה והולך לעסוק במצוה בלי טירדא ואפ"ה אמר רחמנא דליקרי, א"כ למה יהא חתן פטור דמה שהוא טרוד אינו מעלה ומוריד לפי דטרדא דמחשבה בעלמא, ומש"ה צריך עוד קרא למעט חתן, הלא לא עדיף חתן מדאזיל לדבר מצוה וגרע מיני' כמ"ש הרשב"א בחידושיו, ומשני א"כ לימא בשבת בלכת אלא בשבת דידך הוא דמחייב הא דמצוה פטירת אע"ג דליכא טירדא, ופריך א"ה אפי' כונס אלמנה נמי ליפטר דג"כ עוסק במצוה הוא, ובל"ז לא הוי מקשה מידי ועיין בתוס' לקמן (דף ט"ז:) ד"ה אי הכי, שהקושיי' כהנ"ל, ומשני האי טריד ועוסק במצוה, והכי גבי אלמנה לא טריד אלא עוסק במצוה לבד, ומקשה אי משום טרדא אפי' טבעה ספינתו בים נמי, והיינו דממנ"פ אי טעמא דחתן פטור משום מצוה גבי אלמנה נמי איכא מצוה, ואי טעמא משום טירדא מ"ש מטבעה ספינתו בים דהתם נמי איכא טירדא כמו בחתן, ומשני התם גבי חתן טריד טרדא דמצוה ועשה מצוה ואיכא תרתי לטיבותא, והכא טריד טירדא דרשות ובאלמנה דעשה מצוה מיהו לא טריד טרדא דמצוה, ומעתה שפיר מקשה הגמ' דכיון דגבי חתן הוי טרדא דמצוה ועוסק במצוה, א"כ ממילא נוכל למעט נמי חתן מקרא קמא כמו שאר עוסק במצוה, וא"כ וב"ש האי ובלכתך בדרך מה עביד לי', ומתרץ דמקרא קמא ממעטי' באמת חתן ובלכתך בדרך ממעט שלוחי מצוה ודוק היטב: