אור ברסלב

ברכת אברהם (ברכות)· רבי אברהם אביש מפראנקפורט

דף י:

דף י.

א"ר חנן אפי' בעל החלומות, פי' דהוא לא נחלק אדלעיל ולהכי לא נקיט ר' חנן אמר אלא בא להוסיף שאפילו אמר לו כן בעל החלומות ולמחר חרב חדה מונחת לו וזהו רבותא יותר:

שם אבי אבא שחפה את ההיכל כולו בכסף עאכ"ו זכר נא את אשר התהלכתי לפניך כו', ההמשך כתיב (משלי י"ז) עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם, יל"ד השינוי הלשון והול"ל עטרת אבות בניהם ותפארת בנים אבותם, אך דאיתא (סנהדרין נ"ב:) מותר לקרות לרשיעא בר צדיקא רשיעא בד רשיעא, א"כ אף שיהי' לו בן צדיק לא יוכל להתעטר בו כי פן יהי' לו בן רשע ויקראו גם בנו רשע, אבל הבן יוכל להתפאר עם אביו הצדיק, ולז"א עטרת זקנים בני בנים דוקא, שכשהבני בנים הם צדיקים אז הם עטרת לזקנים אבל תפארת בנים אבותם, וז"ש אחרי שייחס עצמו באבי אבא שאולי יגרע זכותי מה שאביו לא הי' צדיק, זכר נא את אשר התהלכתי כנ"ל: שם שסמך גאולה לתפלה, דלעיל (דף ט':) אמר כל הסומך גאולה לתפלה אינו ניזוק כל היום כולו, וביאור הענין דלעיל (דף ז'.) איתא אל זועם בכל יום, אימת רתח בהני תלת שעי קמייתא, בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהן ומשתחוים לחמה מיד כועס הקב"ה, וע"כ כשסומך גאולה לתפלה כוותיקין ק"ש מקודם הנץ החמה ותפלה אחר הנץ החמה, ובזה מגביר מדה"ר על מדה"ד ע"כ אינו ניזוק בכל היום וזהו הטוב בעיניך עשיתי:

שם שגנז ספר רפואת, נראה לפרש דלקמן (דף י"ב:) אמר רבא לת"ח צריך שיחלה עצמו עליו כו' ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי, והמהרש"א שם הקשה דמהקרא לא משמע שיחלה עצמו עליו אלא שיענה עצמו בתפלה ותירץ דאסיפא דקרא סמיך דקאמר ותפלתי אל חיקי תשוב דהיינו חולייתם אליו ישוב, ולע"ד נראה דהי' לכתוב בחלותם לבושי שק ולמה כתב ואני בחלותם, ע"כ לומר שגם אני בחלותם נעשיתי חולה בשביל שעוניתי בצום נפשי, ולפי שדואג ואחיתופל לא היו ראוים לתפלתו לזה אמר ותפלתי אל חקי תשיב, ואם לא הי' חולה איך שייך לומר ותפלתי אל חיקי תשוב, אע"כ שגם הוא חלה עליהם בתפלתו ונמצא שהוצרך לאותו התפלה שהתפלל עליהם, וע"כ גנז לעצמו ספר הרפואת שלא להשתמש בהם רק לבטוח בה' בתפלת רבים וכמ"ש בט"ז יו"ד סי' של"ו [עיין שלמי תודה לאוה"ב דף נ"ט מ"ש ליישב דלמה לא אמר שכיתת נחש הנחושת או שגירר עצמות אביו ע"ש]: שם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית, פירשתי (תהלים ו') סורו ממני כל פועלי און כי שמע ה' קול בכיי שמע ה' תחנתי ה' תפלתי יקח, שראוי להבין שמתחלה אמר בלשון ודאי שמע ה' קול בכיי ותחנתי, ואח"כ אמר בלשון בקשה ה' תפלתי יקח, גם כפל הלשון, אך הכוונה בזה שנמשך על אומרו מקודם הקשיבה לקול שועי וגו' כי אתה תברך צדיק ה' כצנה רצון תעטרנו, הורה על זכות עצמו כשמיני שבשמינית שמותר ואח"ז אמר על השמינית ה' אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני, שלא ידקדק עמו כחוט השערה ע"י השלוחים אף וחימה שנעצרו ע"י משה שתלה בזכות אחרים, שאז הם בדרך עונש גמור רק ע"י הש"י לבדו, ולז"א סורו ממני כל פועלי און, היינו אותן שהם שלוחיו כי שמע ה' קול בכיי, שמתחלה הייתי ברחוק כ"כ עד ששמע קולי לבד ואח"כ נתקרבתי יותר עד ששמע ה' תחנתי וכיון שבאו דברי אליו ויסורו מעלי השלוחים אף וחימה אז יהי' במדה"ר בבחי' שם הוי' אך בקשתי ה' תפלתי יקח, שיתלו אחרים בזכותי וכמו שנענה לשלמה בנו שאמר זכרה למען דוד עבדך:

שם מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש קדוש הוא מנא ידעה, יל"ד דהא אמר מקודם שהאשה מכרת באורחין, ומה מקשה, ונראה לפרש דהוא מקשה על תואר קדוש הוא, שהיא דבר שבלב שזהו אין האשה יודעת, ולזה משני שראתה שלא הי' פגם באכילתו וזבוב הוא פגם ומיאוס וכמ"ש התוס' בכתובות (דף ק"ד.) ד"ה לא, שלא יכנס אכילה יתירה במעיו, וע"כ נק' רבי' הקדוש לבד טעם דאי' בגמ', וזהו אין קידוש אלא במקום סעודה, וכן במשגל שלא ראתה קרי עליו, וזו קדושה כמ"ש הרמב"ן (פ' קדושים) : שם כל המארח ת"ח בתוך ביתו כו', עיין כתובות פ' שני דייני גזירות כל המביא דורן כאילו מקריב ביכורים:

השמטה:

שלא ראתה זבוב על שלחנו, לכאורה יפלא מה ענין זבוב לקדושה מה שלא נמצא מעלות קדושה זו מקדושים אשר בארץ. ונר' שרמזו בזה כפי דרשתם (דף ס"א.) לקמן שהיצה"ר נקרא זבוב ואמרו ז"ל יצה"ר דומה לזבוב ויושב על ב' מפתחי הלב ומביא התם מקרא שנא' זבובי מות יבאיש וגו' וכן מבואר ג"כ בכלי יקר (פ' בראשית) ע"פ לפתח חטאת רובץ וגו', וכ"כ (פ' וישלח) בעניין אביקת יעקב עם המלאך מפרש התם דהיצה"ר נקרא זבוב והנה מצינו מבואר דאין הגורם להבא לפרוש מהעבדות ודביקות השם ב"ה כמו טוב עוה"ז ושרירות הלב כשהוא שליו ושקט ובביתו כל טוב וע"ד וישמן ישורון ויבעט וע"ד פן תאכל ושבעת וגו' ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך, ופירשנו מאמר החכם (משלי כ"ג) כי תשב ללחום את מושל וגו' ומאמר החסיד (תהלים ק"ז) תעו במדבר בישימון דרך בשם המדרש שמואל, והיינו שבמלוי הבטן אכול משמנים ושתה ממתקים שם ימצא השטן מרגוע ומנוח ושם יאחזנו ובודאי צריך להיות איש קדוש מאוד אם גם שם בשולחנו ומאכלו לא ימצא השטן מרגוע אצלו, ועיין של"ה שער האותיות אות ק' דמפרש ואכלת לפני ה' אלהיך, היינו בשעת אכילה תחשוב שאתה אוכל לפני ה' אלהיך ע"ש, והוא אשר מצינו בתוס' והובא במג"א סי' קס"ז בשם המדרש וז"ל כשישראל יושבין וממתינין זא"ז עד שיטלו ידיהם והם בלא מצות השטן מקטרג עליהם וברית מלח מגין עליהם שזהו ג"כ לכאורה יפלא הלא יש כמה עתים שישראל בטלין ממצות והולכים בעסקיהם ופעמי' לטייל לגמרי ולא מצינו שיגין עליהם דוקא ברית מלח כמו בשעה הלזו, ובפרט שהם עוסקים ומסיבים בסעודת המצוה וממתינים זה לזה בנט"י וגם זו למצוה רבה יחשב, אבל האמת משום שאז בעסק האכילה שם יעמוד לימין האביון ושם ימצא לאחוז ויאחז בם ועיין אלשיך ריש איוב וברית מלח המבטלו הוא רמז לד"ת שהתורה נקראת ברית מלח שהיא נצחיי וגם מקיים המאכל שלא יסרח ומתבטל להמלח והמלח מתבטל להמאכל ואינו אוכל בפ"ע והתורה היא נצחיי ומקיים האדם שלא יסור מדרכי ה' ומתבטל אליה והתורה מתבטלת אליו וכל תורה שאין עמה יראת שמים באדם אינה תכליתיי ונקראת מים ע"ד הוי כל צמא וגו' ובזה נקראת מים מלוחים וכל ששותה יותר הוא עוד יותר תאב לשתות [והוא מבואר בעוללות אפרים מ' קי"ב בחג הפסח] וזהו רמז שלא ראתה זבוב על שולחנו, כי היא האשה הגדולה שקיימה בו הכנסת אורחים ובודאי ערכה לו כל יומין שולחן מלכים ומעדנים וגם אלישע הי' נהנה כמאמרם ז"ל (לעיל) הרוצה ליהנות יהנה כאלישע ולא ראתה זבוב על שולחנו היינו שגם אכילתו הי' בקדושה שלא שלט בו מעשה יצה"ר ובודאי הוא איש קדוש, ובזה יהי' נראה הביאור פרק שירה דזבוב זבוב אומר בשעה שאין ישראל עוסקין בתורה וכו' והוא פלא דמה נשתנה הזבוב משאר בריות שבעולם האמורים שם שאינם מתעוררים על ביטול התורה יותר מהזבוב, אבל באמת מבואר (לקמן ס"א.) דהזבוב הוא היצה"ר והוא קליפת עמלק כמ"ש בס' קרניים, ובבעל הטורים ס"פ בשלח, 'זכרון 'בספר 'ושים 'באזני ר"ת זבו"ב וידוע דכל כחו הוא להתגבר על ב"א הוא בביטולם מד"ת כנודע מארז"ל בראתי יצה"ר בראתי תבלין תורה, ואם פגע בך מנוול זה משכיהו לבהמ"ד וכל התגברותו הוא בביטולם, וז"ש זבוב אומר בשעה שאין ישראל עוסקין בתורה אז קול אומר קרא היינו קול הקב"ה אומר אלי עכשיו עשה את שלך וקרא לב"א לעבור על ד"ת כי לכך נוצרת להסיתו לחטאי' והוא מצווה שלא יציית לך וכמשל הבן מלך עם הזונה המובא בזוהר (פ' תרומה) ואז יהי' טוב להב"א וגם טוב להיצה"ר כי נתעלה בקדושה ומקבל שכר ע"ז באשר שהסית לברי' דמלכא כמבואר שם בזוהר דההיא זונה גרמת לי' לברא דמלכא כל האי יקר ונבזבזין ע"ש, וזהו קול הקב"ה אומר אלי קרא להב"א לעבור על ד"ת כי לכך נוצרת ואומר מה אקרא הנה כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה וגו' מאחר שמצד חומרייותו הבשר חציר, שבהיותו בשר עלול לחטוא ולמות ג"כ כחציר יבש ואכול ושתו כי מחר נמות מאחר שאין עוסקים בתורה וכל חסדו כציץ השדה האיך יתגבר על יצרו והוא רק כחציר וכציץ השדה, וזהו יבש חציר נבל ציץ אבל ודבר אלקינו יקום לעולם:

תוכן העניינים

ברכת אברהם (ברכות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה