ברכת אברהם (ברכות)· רבי אברהם אביש מפראנקפורט
דף ח:
תנא לי' חייא בר רב מדפתי כתיב ועניתם כו' יל"ד דהול"ל ובלבד שלא יקדים ולא יאחר, ונראה דהתוס' בד"ה ישלים, כתבו דכל שבוע ממנחת שבת ואילך נקראת עם הציבור, וזהו השלמה, ותיבות אלו אינם מובנים, ושמעתי שהוא ר"ת, 'התוס' 'שייך 'לעבר 'מן 'הדף, וז"ש יש במדרש נמשך לאומרו אח"כ ג' דברים אך בפשוט נראה כוונתם שבאו להוכיח שהחיוב מתחיל אחר המנחה, מדנקט לשון השלמה ישלים פרשיותיו, שזה מורה שהחיוב מתחיל מקודם וכשבא השבת מחוייב להשלים מזה לזה וע"כ נקרא השלמה, אבל אי נימא דאין חיוב קודם שבת למה נקיט לשון השלמה, וא"כ הכא דרב ביבי סבר לאשלומינהו לפרשיות דכולי שתא, משמע שעבר השנה ועבר לקיים חיוב השמו"ת, לא הומ"ל הך דבלבד שלא יקדים ושלא יאחר כיון דכבר עבר, לזה הוכרח לומר לו דיש איסור בעיוה"כ, אבל בהך דסבר לאקדומינהו שלא עבר עדיין הזמן לז"א לו דאסור להמתין על הזמן שיהי' אח"כ [עיין כרם שלמה (פ' מטות) הטעם]:
ברכות דף ח/ב:
דאמרי' לוחות ושברי לוחות מונחות בארון, בזה יפורש פסחים (דף ס"ח:) ר' יוסף ביומא דעצרתא כו' אמר אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא דאיתא () ר' יוסף חלה ושכח תלמודו, ומיום זה שניתנו לוחות מעשרת הדברות מוכח שמחוייב לכבדו ג"כ: