אור ברסלב

ברכת אברהם (ברכות)· רבי אברהם אביש מפראנקפורט

דף ג:

דף ג.

בחדתי, ופירש"י שנפלה מחדש שהחומה שלה נפלה, נ"ב צ"ל שלא נפלה ועודנה היא בחזקתה:

שם דאמר רב אחא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא כנור הי' תלוי למעלה ממטתו של דוד וכיון שהגיע חצות לילה באה רוח צפונית ומנשבת בו ומנגן מאליו מיד הי' עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר כו', איתא בילקוט חדש ערך אבות אות ח' א"ר חנינא האיל שהקריב אברהם תחת יצחק כו' גידיו הם עשרה נימין שבכנור של דוד, ויש לתת טעם שהי' דוקא כנור ורוח צפונית מנשבת בו, וגם מה שדקדק השל"ה בהל' תשובה על מאמר זה למה השמיט הנבל מהכנור כי בפסוק שלומד הגמ' שכנור הי' תלוי כו' הוזכרו שניהם הנבל והכנור, ונראה כי ידוע להמשכילים אשר יזהירו עיניהם בזוה"ק שבזמן שישראל חוטאים ומטילין מום בקדשים ופוגמים בספירות אז אימה חשיכה גדולה זה הגלות והצרות נופלת להיות שהאור העליון נסתלק ואינו משפיע אור ושפע טוב למטה למלכות והנהר יחרב ויבש בעוה"ר והעניים מבקשים מים ואין, וזה גורם המיתה וכל הצרות רח"ל אבל כשישראל חוזרים בתשובה ומתקנים העיוות פועלים שהכרובים מסתכלים פנים אל פנים איש אל אחיו והאור העליון מאיר ומשפיע לנו אורו, וכן יהי' לעתיד כמ"ש הנביא (ישעי' ס') לא יהי' לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והי' לך ה' לאור עולם ואלהיך לתפארתך, כי השם תפארת ישראל יתן אורו ויאיר לנו, כמ"ש בחידושי עה"ת (פ' בראשית) וידוע שבשעה שחטאו ישראל בעגל הרסו הבנין וגרמו הגלות וחושך על פני תהום זה המות כמ"ש בזוה"ק (פ' חיי, קל"א) אני אמרתי אלהים אתם אכן כאדם תמותון והורידו את עדים אחר שמנעו הטוב והפרידו האלף בפירוד בין הדבקים אך דוד הע"ה בזה שאמר שירה בעמידה תיקן החטא הלז ובאלקים עשה חיל והביס צרינו וזכה להיות מלכא לעלמין כמ"ש בזוהר (פ' לך) והאיר במקום אופל דרך ישכון אור תפארת ישראל בהלו נרו על ראש ספירת מלכות, והנה כנור אותיות כ"ו נ"ר כי ספירת ת"ת היא עולה כ"ו וגם כף וו בגי' אהי"ה כ"ו אדנ"י והוא קו הרחמים ודרך קו הזה יאיר לארץ ברחמים והספירה מלכות נקרא מטה כמ"ש בזוהר (פ' בשלח) וישתחו ישראל על ראש המטה ונקראת ג"כ דוד, ולכך כנור הי' תלוי ולא נבל למעלה ממטתו של דוד כלומר שהנר של תפארת הי' מאיר על מטתו של דוד הוא המלכות כי כבר תיקן דוד חטא העגל ופנה דרך ישכון אור וידוע שהס"מ נקרא צפוני כמבואר בסוכה (דף נ"ב.) שנא' ואת הצפוני ארחיק מעליכם והוא הנחש הקדמוני שנתמלא ערמימות בראותו הזיווג של אדם וחוה ונרגן מפריד אלוף, ואמרו בקידושין (דף ל':) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד, וידוע שעיקר תגבורת הדינים הוא עד חצי הלילה ומאז יריעון כל בני אלהים ומתברין דינין קשין וברן יחד כוכבי בוקר, וז"ש כיון שהגיע חצות לילה הוא סוף ותכלית הקטרוג של רוח צפונית ומנשבת שאין יכול לסבול הטוב אשר יטיב לנו הקב"ה ורצה להפריד ח"ו בין הדביקים מיד עמד דוד ועסק בתורה כדרך שאמרו משכהו לבהמ"ד, ובחידושי עה"ת (פ' תולדות) כתבנו ביאור מאמרם בר"ה (דף כ"ה.) דוד מלך ישראל חי וקים, אף שהאבות היו במעלה יותר מדוד שהיו רגלי המרכבה מקודם, אך ידוע שתכלית כוונת הקב"ה בבריאת העולם ומתן תורה לבטל המות כמ"ש (זוה"ק בשלח) חרות על הלוחות אל תקרי חרות אלא חירות ממלאך המות וכיון שחטאו גרמו המיתה אך דוד שתיקן החטא כנ"ל בדין הוא שיטול שכרו להיות חי וקיים וק"ל [עיין ביע"ד ח"ב דרוש ה' מזה]:

שם נכנסו חכמי ישראל אצלו אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכין פרנסה, יל"ד וכי בכל יום הי' בקשתם ממנו, ונר' דידוע שאמירת תהלים מסוגל לפרנסה והוא הי' יכול לומר תהלים בחיות הנשמה עבור הכלל ובקשוהו שיכוונם בכל יום, אמר להם פשטו ידיכם בגדוד שצריך לעשות עפ"י דרך הטבע כמ"ש (פ' ראה) וברכך בכל אשר תעשה:

תוכן העניינים

ברכת אברהם (ברכות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה