ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
שיורי ברכה · יב
דין ח׳. שכור וכו' שוחט שהיה הולך שתוי בבית המטבחיים ונשבע שלא ישתה ביום אלא בלילה. בס' קול אליהו י״ד סי׳ ב׳ תשובת בן הרב המחבר דכיון דקי״ל שתה רביעית יין אל יורה ושוחט ובודק מורה הוראות בדיני בדיקת הריאה ובאותו דבר שנחשד שמורה הוראה והוא שותה אפילו בשבוע שישבע שלא יורה כשהוא שתוי אינו נאמן שהרי מושבע ועומד הוא מהר סיני על דרך שכתב הרשב״א סי' ס"ד והאריך בזה ע״ש וכבר הרב מר אביו ז"ל בסי' ג' העלה להכשיר שהוא נאמן בשנועה מכמה טעמים הגונים. ויש לדקדק בתשובות הנז' ולא אעלה על אר״ש כי אם בפרט אחד שראיתי להרב המחבר סימן ג׳ שהביא קושית הרשב״ץ ח"א סי׳ קמ״א שתמה על הרמב״ם שסובר דעובר על דברי חכמים עובר על לאו דלא תסור דא״כ אמאי חיילא שבועה על איסור דרבנן הא מושבע ועומד מה"ס וכתב דע״פ דברי הר״ן דשבועה חיילא על דבר שאינו מפורש בתורה אין מקום לקושית הרשב״ץ דה״נ פשט הכתוב לשמוע אליהם בכל מה שיגידו שזה אסור ומותר מן התורה לא על מה שיוסיפו הם זהו חורף דבריו. וכבר קדמוהו רבנן בזה הריב"ז בלשונות הרמב״ם סימן קס״ו והביא דבריו בנו ז״ל בתשובתו דעלה קאי וגם הרב ארעא דרבנן דרך דרך זה:
אמנם לכי דייקת פורתא אכתי קושית הרשב״ץ במקומה דכיון דהרמב״ם סבר דלא תסור פירושו דהזהירנו הוא יתברך מעבור דבר מכל מה שתקנו או גזרו ואמר לא תסור עכ״ל בריש ס׳ המצות בשרש ראשון הוי מצות ל״ת מכלל תרי״ג כמו שמנאה הרמב״ם לאוין שי״ב והגם דשם הדברים סתומים הרי כאן בשרם ראשון ביאר הדברים בפירוש א״כ משה רבינו ע״ה כי אגמרינהו לישראל מצוה זו ודאי פירשה להם שלא לסור אפילו מתקנות וגזרות רז״ל ועל זה נשבעו. ולא דמי למ״ש הר״ן דדבר שאינו מפורש בתורה חיילא שבועה דהתם בפרט אחד מדיני המצוה. אבל הכא זו המצוה בעצמה. וכבר אני הצעיר כתבתי בעניותי כן על דברי הרב ארעא דרבנן בס' הקטן יעיר אזן בחלק הכללים דף מ' ע״א. ומה שתירצתי שם לקושית הרשב״ץ עתה ראיתי שהרב מגילת אסתר הביא מהרשב״ץ בס' זהר הרקיע שהקשה כמ״ש בתשובותיו ותירץ הרב הנז׳ בקצרה כדשניין ויש נופך קצת בסגנון תירוצי שכתבתי שם ובספרי הקטן ברכי יוסף א״ח סימן קכ״ד ע״ש ודוק: