ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קמט
שיורי ברכה
א
דין ב', חצר של עכו״ם וכו׳ לשון הטור וכ״ש שאסור ליכנס לעולם לחצר עכו״ם אפי' לדבר עם א׳ מהם וכו׳ ע״ש ור״ל אפי׳ אינו יום אידם וכ״כ הרב פרישה והוא פשוט:
ב
דין ג'. ומעלה בערכאות שלהם וכו׳. ראיתי להעתיק תשובת רבינו ישעיה הראשון מטראני ז״ל בתשובותיו כ״י סימן צ״ט וז״ל מה שאמרת על מעלה בערכאות שלהם משום לפניהם ולא לפני גוים. אטו משפט צריך לעשות עמו. אינו צריך אלא לכתוב שטר המקח לפניהם ואין בזה אלא משום שצריך לכבדם (צ״ל שנראה כמכבדים) ואזיל ומודה לע״ז ומפני שהוא מתכוין להציל ממונו לא אסרו ורש״י נמי כך פירש ואעפ״י שהוא כבוד להם ואיכא למימר דאזיל ומודה מותר מפני שהוא כמציל מידם שמתוך כך יהיו לו עדים ומסייעין אותו להצילו מן העוררין ואף אם היה שם משפט לא היה נאמר זה אלא כשהיה דינו עם ישראל חבירו דציית דינא ולא עם הגוי ואפי׳ היה שם איסור אין אנו רשאין לדמות איסורי דרבנן זה לזה הם שקלו בפלס בינתם איזה איסור שלהם נדחה באיזה מקום נדחה כדאמרינן שילהי פ' האשה ובכמה מקומות בתלמוד אבל אנו אין אנו רשאין לבטל דבריהם עד שנמצא ראיה בפירוש מאותו דבר ולא שנדמה להם דבר לדבר שהם ידעו אנה יש לאסור ולהחמיר ואנה יש להקל ואין לנו כי אם לקבל דבריהם ואעפ״י שבעינינו נפלא הדבר בעיניהם לא היה נפלא שהם עמדו על דעת הבריות וידעו לבחון כל דבר מה שאין אנו יודעים עכ״ל ודבריו חיים וקיימים קלורית לעין ועמ״ש הרב כנה״ג בתשובה הובאה בספ' ארח לצדיק שו״ת מהרב מהר״א רודריגיז בח"מ סי' י״ב מפיו לפידים יהלוכו על אשר פשתה המספחת ללכת לעש"ג ועמ"ש בזרע אברהם ח״מ סימן י״ב: