ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קמח · ב
דין ב׳. מותר בהנאה. זה דעת הרי״ף והרמב״ם שפסקו פריש לקיש דמותר מטעם דתניא כוותיה. אבל התוס׳ כתבו שם דף ו׳ נראה לר״י להלכה כרבי יוחנן אע״ג דתניא כוותיה דר״ל וכו' דלקמן מסיק נשא ונתן איכא בינייהו וקמפרש לחכמים דמתניתין אית להו נשא ונתן כר״י ומתניתין עדיפא מבריתא עכ״ל:
ושאלני צורבא מרבנן דהרי לקמן דף ז׳ איכא כמה אוקמתי במשנתינו וריש לקיש יסבור כחד מאינך אוקמתי וא״כ לר״ל מתני' לא מכרעא ותניא כוותיה והו״ל לפסוק כר״ל ומאי קאמרי התוספות עכ״ד האי צורבא מרבנן.
ואני בעניי השבתי לו דכונת התוספות דרבי יוחנן סבר כהך אוקמתא לנשא ונתן איכא בינייהו וא״כ לר״י מתניתין כוותיה. ובמה נכריע לפסוק דלא כרבי יוחנן אי מהבריתא הא לדידה דסבר דמתני' כוותיה מתני' עדיפא מבריתא וכיון דלעת ר' יוחנן הני תו לא מצינן אנן להכריע להלכה כר״ל דתניא כוותיה כיון דלר"י רבנן דמתני׳ כוותיה ועדיפא מבריתא וא״כ הדרינן לכללין דקי״ל כר׳ יוחנן. ושוב ראיתי דהדבר מפורש בדברי הרא״ש שכתב וז״ל ומהך ברית׳ דתניא כותיה דר״ל לא תקשי לרבי יוחנן דס״ל בהך תירוצא דלקמן נשא ונתן איכא בינייהו וסבר כמאן דאסר עכ״ל והרי הוא כמבו״אר.