אור ברסלב

ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן קכד

סימן קכב

שיורי ברכה

א

דין א'. תנוק גוי וכו׳ עמ"ש הרב בית דוד סי' ס״ט:

ב

דין ב׳. גר תושב וכו'. מגע צדוקי ביין שלנו. ראתה עיני להרב מהר״ר אליהו הכהן ז״ל (בעל שבט מוסר וכו׳) בתשובה כ״י שכתב דהמקל במגע צדוקי הוא נשען במשענת הקנה הרצון והאריך אמנם תברא בצידה שכתב עליו מהר״ר שלמה ן׳ עזרא שאריה ליה מאריה דרבים אשר אתנו דמתירין והסכימו לדברי מהר״ש הנז׳ הרבנים הגדולים מהר״ר שלמה הלוי (בן הרב המקובל מהר״ר בנימין הלוי רבו של הרמ"ז ז״ל בקבלה) ומהר״ר אהרן ן׳ חיים (נכדו של הרב קינן אהרן) רבני איזמיר י״עא ומחו לה אמוחא לתשובה הנז׳. וכן מוכח בפשיטות מדברי הרדב״ז בתשובות החדשות דפוס פיורדא סי' תקכ״ח ע״ש. וכ״כ מהרי״קש. ודברי הרב מהר״א הכהן ומהר״ש והסכמת הרבנים הכל הוא בתשובות הרב מהר״ש הלוי הנז' כ״י סי' ן'. ועמ״ש מרן ז״ל בבדק הבית סוף סי׳ זה וסוף סי׳ קכ״ח והרב כנסת הגדולה הגהת בית יוסף אות כ״א וכ״ב. ועיין מ״ש הרב נקודות הכסף ועיין בתשובות הרב מהר״ד ן׳ זמרה דפוס ויניציא סי׳ ע״ג וסי' תשצ״ו ע״ש באורך:

ג

דין יו"ד. שיתכוין ליגע וכו' אם נגע אזור גוי ביין והקפיד היין מותר בשתיה ואפי׳ לא היה בו דבש הרדב״ז בתשובותיו דפוס ויניציא סי׳ ב׳:

ד

דין י״ט. הגהה. מגע גוי שלא בכונה ואינו אוסר רק בשתיה וכו' עמ״ש הרב בית דוד סי' ס"ז:

ה

דין כ״ד. מגע גוי ע״י דבר אחד עמ״ש הרב בית דוד סי' ס״ח:

ו

אם תחילת הנגיעה שלא בכונה אף שאח״ך נודע לו לא מיקרי בכונה. הרב נודע ביהודה י״ד סי׳ ט״ל ושם האריך הרבה בהוציא הגוי היין במנקת בכמה חי' דינים ושם כתב דמ״ש הט״ז בהגהת דין זה ס״ק ל״ג יש בו ט״ס ע״ש באריכות.

ז

דין כ״ז. הגהה. גוי שנגע ביינו של ישראל להכעיס וכו' מעשה שנגע גוי ביין ולא רצה לשתות ואמר הגוי שתה כי היין מותר שאל אביך ויגדך דעושה להכעיס מותר. הורה הרב מהר״ר מאיר כ״ץ דאסור והרב בנו בס׳ נקודות הכסף הביאו וצידד צדדים ועסיק לאסור ע״ש באורך. והרב בית לחם יהודה כתב דאם היה הפסד מרובה יש להתיר וק״ל. ובלשון נקודות הכסף בדפוס יש טעיות והוא מתוקן בס׳ בית לחם יהודה ע״ש:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה