ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קכ
שיורי ברכה
א
דין א'. או של זכוכית וכו׳ צלוחיות של זכוכית שמוקפין מבחוץ בסיב דקלים שהם עושין לשמרם שלא ישתברו אינם צריכי׳ טבילה ואע״ג דהחיפוי אינו מצילם מ״מ כיון שאין משתמשים לשתות בהם כמו כוסות וגם אין מבשלים כמו קדירות אינם טעונים טבילה וכן נהגו בארגי״ל. הרב מהר״י עייאש בשו״ת בית יהודה י״ד סי׳ נ״ב. אבל הרב בית דוד סי׳ ס״ב פסק להפך דכלי זכוכית שמכניסים בהם לקיום אף שאין שותים בהם ואין מבשלים בהם טעונים טבילה והביא ראיות לדבריו ע״ש:
ב
כלי עץ וכלי אבן אינם צריכים טבילה כמ״ש הרמב״ם פי״ז מה' מ״א לאפוקי מחכם שטעה בזה והביא ראיה לדעתו והכל הבל. הרב כנה״ג בתשובות י״ד הנדפסות מחדש סי' קס״ד יעויין בדבריו ז״ל:
ג
כלי פארפורי אינם צריכים טבילה וכן מנהג העולם. הרב כנה״ג הגה״ט אות יו״ד. וכ״ש דעתה בזמנינו נתפשט המנהג להחזיקם ככלי חרס ממש בין לענין פסח בין לענין איסור ולא כמ״ש הרב שיירי א״ח סי׳ תנ״א וכמ״ש אני בעניי במח״בר שם ושם רמזתי תשובת הרדב״ז דפוס פי״ורדא סי' ת״א והביא הרדב״ז שם תשובת הגאון עיין שם ודוק:
ד
קנה עץ גולם ונגר גוי תקנו לעשותו כלי לעריכה א״צ טבילה ושרי ליה מריה למי שהצריכו טבילה בברכה וטעה. הרב מהר״י עייאש בשו״ת בית יהודה י״ד סי׳ נ״ו:
ה
צריך להטבילם במקוה וכו׳. אין לתת כלים בתוך סלי חורי ולהכניסם לבור להטבילם דאפשר דיהיו הכלים סמוכים ולא יכנס ביניהם המים וזו החששא אינה אלא במכניס כלי תוך כלי אבל זה סמוך לזה בתוך הסל אין לחוש. הרב כנה״ג הגהת הטור אות ד' ומורינו הרב מזון נחום בסוף פכ״ה דכלים דף ע״א הקשה על דבריו ושקיל וטרי ולבסוף מסיק כוותיה וצדיק דינו:
ו
דין ה'. סכין של שחיטה וכו' אבל סכין שחותכין בה לחם או שאר דברים צריך טבילה. הרב בית דוד סי' ס״א והאריך בזה. והדברים פשוטים . וכן המנהג:
ז
שאינו צריך טבילה וכו׳ דלא חשיב כלי סעודה דעדין צריכה בישול וצלי. אבל הדוד אשר מרתיחין בו השמרים והסמדר להוציא שכר חשיב כלי סעודה דעל ידי דוד זה השכר חזי לשתיה ויטבלנו בברכה. הרב הגדול מהר״ם ן׳ חביב ז״ל (בעל גט פשוט) בתשובותיו כ״י סי׳ י״ט ובשו״ת הלכות קטנות ח״א סי' ע״א גם כן הצריך הכל טבילה עיין שם:
ח
דק ו׳. כלי עץ שיש לו חשוקין וכו' כתב הרב פרי חדש דכלי עץ שניקב והטיפו לתוכו אבר לכ״ע צריך טבילה משום דאית ביה תרתי שמעמיד ומשתמשין בו דרך האבר ע״ש ס״ק ט״ז. והרב מהר״י עייאש פקפק בדין זה ע״ש בחלק י״ד בשו״ת בית יהודה סי' נ״ו ע״ש:
ט
דין ח'. והשאילו לחבירו וכו׳ אפילו עבר הראשון ונשתמש בהם בלא טבילה לא פקע טומאתן וצריכי׳ טבילה. הרדב״ז בתשובותיו סימן תשמ״ה:
י
דין ט״ו. אם הטביל כלים על ידי גוי וכו' ה״ה נפלו מאליהם. כ״כ האחרונים וכ״כ הרדב"ז ח“ב (הם תשובות הרדב״ז נדפסות בויניציא) סי׳ ל״ד. ושם כתב הרב דאפילו רבי יוחנן דפליג ארב בנדה מודה בהא דטבילת כלים דרבנן כמ״ש הרמב״ם פי״ז דמאכלות אסורות ע״ש. וכבר כתבו ז״ל דאף אי טבילת כלים דאוריתא וגם אי פסקינן כרבי יוחנן בנדה יש להקל משאר טעמים אי ממ״ש הרשב״א בתשובה ועוד נ״ל וכו' ואי משום דהך טבילה אינה מטומאה לטהרה ולא בעיא כונה כמ״ש הרב תרומת הדשן. וק״ק דהרדב״ז לא זכר מתשובת הרשב״א ותשובת הרב תרומת הדשן. ועמ״ש לקמן סימן קצ״ח דין מ״ח: