אור ברסלב

ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן קיט

סימן קיח

* שיורי ברכה*

א

דין ז'. ובשל אחרים נאמן וכו׳ זוהי סברת הרמב״ם ס״פ י״ב דמעשר והרב פרי חדש ס״ק י״ז הביא השגת הראב״ד על הרמב״ם ותירוצי מרן והרב ב״ח והרב לח״מ ודחאם ועוד הביא מה שהקשו על הרמב״ם מהירושלמי והאריך. והרב מהר״י קורקוס בביאורו תריץ יתיב בדרך נכון. ועמ"ש הרדב״ז בביאורו על הרמב״ם. ומהר״ש בן הרשב״ץ בתשובותיו סי' רצ״ז כתב דלא קי"ל כר״מ דחשוד לא דנו ולא מעידו דהו"ל סתם ואח״ך מחלקת ושכן פסקו הרמב״ן והרשב״א ע״ש ובהרי״בש סי׳ י״ב ודבריו כמחילת דברי מהר״י קורקוס ע״ש. ומ״ש מהר״י קורקוס שם וז״ל הרי זה סתם ואח״ך מחלקת ואין הלכה כסתם כלומר שיהא מוכרח שיהא הלכה כסתם עכ״ל דבריו מכוונים למ״ש הרמב״ן הביאוהו הרי״טבא והרב הנמקי פרק החולץ וכ"כ הרשב״א בתשו׳ סי׳ קי״ד ע״ש:

ב

יהודים שנשכרו לעשות יין כשר והם חשודים ששותים סתם יינם אף דקי״ל כרשב״ג דהחשוד נאמן על של אחרים היינו כשלא יש להם שום הנאה אבל אלו שיש להם הנאת השכר וגם מחוינים לשלם כל ההפסד אינם נאמנים. הרב פני יהושע בתשובותיו י״ד סי׳ י״ד ועיין תשו׳ הר"ן סי' נ״ה:

ג

אם העדים שהעידו על אלו ששתו סתם יינם אמרו שטענו שבמקו' שהלכו היו המים רעים וכו׳ ויש מקום לומר שאם הי״ל יין כשר לא היו שותים אוקמינן להו אחזקתייהו ונאמנים בעדותן לומר שהיין כשר. הרב הנז׳ שם:

ד

דין ז׳. הגהה. מי שהוא חשוד בדבר דלא משמע לאינשי שהוא עבירה וכו' לאותו דבר אינו נאמן וכו'. כתב הרב גור אריה בהגהותיו על זה וז״ל הטעם שאנו מאמינים למי שאינו נזהר מסתם יינם לומר שזה יין כשר מפני שהם חושבים דסתם יינם מותר להם אלא שיותר טוב לשתות יין כשר ועיין תשובת מהרמ״א קכ״ד עכ״ל ולא מצאתי טעם דכיון שהוא סבר שמותר אין לו קפידא לומר שהוא כשר ואינו חושב שעושה איסור בזה ואיך יהיה נאמן ומהרש״ל בי"שש הביאו הרב פר״ח הקל כשישביעוהו שבועה מפורשת ע״ש והרב ש״ך פקפק בזה ע״ש:

ומ״מ אם השותים סתם בעיר גם הם נזהרים בקדוש והבדלה לומר על כשר יכול ליקח מהם לקדוש דגם הם נזהרים בקדוש ולא נחשדו לקדש על ס"י ובזה נאמנים . וגם למ״ש הרב דבר שמואל סי' נ״ה דמי שבביתו שותה יין כשר וכשהולך בדרך שותה סתם שאינו נאמן לומר שזה היין כשר וכתב שהסכים בזה הרב הגדול בעל גדולי תרומה. מ״מ נראה שאם ידענו שנזהרים שלא לקדש ולהבדיל כי אם על יין כשר תדיר בניתם ובדרך יש להאמינם ללוקח מהם יין לקדוש בפירוש. ושמעתי שבכמה מקומות שהשומרים שהולכים לעשות היין נחשדו על ס״י ששבית דין משביעים אותם באר היטב וסומכים על מהרש״ל שהורה כן הלכה למעשה והסכים עמו הרב פר״ח וגם הרב ש"ך לא חלק בהדיא אלא היה מפקפק והולך והרב פנים מאירות ח״ב סי׳ קט״ז סמך על מהרש״ל ע״ש:

ה

דין ח׳. אפילו בשבועה. יש מי שהקשה ממשנתנו בבכורות דף מ״ה הנושא נשים בעבירה נודר וכו׳ ואם איתא להא הוא חשוד על הנדרים גם כן וכבר פריק לה שפיר הרב מהר״ר צבי אשכנזי בתשובותיו סי׳ ל״א עיין שם באורך:

ו

אפילו בשבועה. כתב הרב פרי חדש וז״ל ואע״ג דלענין ממון לא מקרי חשוד על השבועה וכמ"ש בח"מ סי' צ"ב איסור' מממונא לא ילפינן. ועוד הכא מלבד מה שמושבע מהר סיני עבר עבירה גם כן גרע טפי וכ״כ בש״ך עכ״ל ולעיקר הקושיא אפשר לחלק דשאני מושבע מהר סיני שהיה לכל ישראל ונורא מאד מאד ולכן בהא מפסיל אף שהשבועה היתה לעתיד ומה דמות יערוך לשבעה פרטי' שנשבע זה והגם דמושבע מה״ס נמי לקיים לא תשבעו לשקר כיון דמצד לא תשבעו גופיה לא מפסיל להבא גם מה שמושבע מה״ס על זה הכי הוי:

ועוד יש לחלק בין מושבע מהר סיני להיכא דהוא נשבע שהוא בדה האיסור ע״ד שכתבו התוספות בתמורה פ״ק דף ו׳ דנשבע שלא לגרש וגרש כיון שהוא בדה האיסור בכה״ג לא אמר רבא לא מהני והגם דר״י בר פרץ פליג עלה ומהר״י וייל סי' קנ״ו ומהרשד״ם ויתר אחרונים סמכי עליה כמ״ש בפרח מטה אהרן ח״א סימן ס״ח ע״ש ובאחרונים. מ״מ אע״ג דנימא דגם בנשבע סבר רבא דאי עביד לא מהני. מ״מ יועיל לנו החילוק הזה לחלק בין מושבע ועומד מה״ס להיכא דנשבע הוא עצמו להבא כאשר יראה המעיין דיש מקום לזה: הגם הלום מידי עוברי בספר קול אליהו הנדפס מחדש לרב נהוראי הרב מהר״א ישראל ראיתי בהעברה בי״ד סי' ג׳ שהאריך להקשות על תשובת הרשב״א הלזו כקושית הרב ש״ך והרב פרי חדש והאריך בזה ועד אחרן הביא מאי דמש״נו רבנן הרבנים הנז' ודחה תירוציהם ושוב תמה על הרשב״א מנושא נשים בעבירה מדירה וכו׳ והאריך בזה ואסיק תשובת הרשב״א בקשיא. ופנאי לא הי״ל לעמוד בדבריו רק זה אומר דעיקר הקושיא שהקשו הרב ש״ך והרב פר״ח אכן בעניותין פריקנא לה. ומה שהקשה על תירוץ איסורא מממונא לעת הלום לית בחילי למיקם עלה. אך הקושיא שהקשה על תירוץ דמלבד מה שמושבע עבר עבירה נראין הדברים פשוטים דכונת הרב ש״ך והרב פרי חדש ברורא דעבר עבירה מלבד עבירת שעבר על השבועה והגם דמושבע מה״ס על השבועה שם שבועה אחת היא כדאמרי' בעלמא בכיוצא בזה ופשוט. ומאי דקשיא ליה מנושא נשים בעבירה כבר קדמוהו רבנן שהקושיא הנה באה בשו״ת מהר״ר צני משם גדול ואיהו מפרק לה שפיר כדאמרן בסמוך:

ז

לא כתב הרשב״א דאינו נאמן בשבועה אלא למי שעדיין מחזיק בטומאתו לשתות סתם יינם אך נשבע שייך זה כשר בזה הוא שכ' הרשב"א דאינו נאמן. אך אם זה מקבל עליו שלא לשתות עוד בחר״ט אנוש על אשר חטא ונשבע לקיים שלא ישתה מודה הרשב״א דנאמן לומר יין זה כשר. כן מתבאר ממ״ש הגאון מהר״ר צבי שם והיינו משנתנו דבכורות הנזכר. ולפ״ז לא היה צריך לטרוח הרב מהר״א ישראל ז״ל בנדונו שם סי׳ ג׳ דהיה משתכר ושוחט וקבל עליו שלא לשתות ונשבע והביא ראיה מתשובת הרשב״א שאינו נאמן ושוב עשה לו מטעמים בנדונו להאמינו וכפי האמור לא דמי לנדון הרשב״א ובכה״ג דחוזר בו מחטאתו ונשבע לקיים מודה הרשב״א עיין בדברי הרב הנז׳ באורך ודוק כי קצרתי:

ח

מי שגבה בחובותיו סתם יינם ואח״כ מכר יין לישראל והראשי״ם יצאו דחופים כי אמרו שהוא היין שגבה ומוכרו להשר ודברו אתו משפט וטעם שס״י שגבה מכרו לגוי פ׳ וגוי פ׳ וחקרו מהגוים והכחישו והוא נותן אמת לאות למה שהכחישו ונשבע שס״י מכרו לגוים וזה שמכר לישראל הוא כשר. נאמן בשבועה. הרב פנים מאירות ח״ב סימן קט״ז ע״ש באריכות:

ט

דין ט״ו. המוכר דברים האסורים מעבירים וכו׳ הרב פרי חדש הפליא עצה להשיג על הרא״ם ח״ב סי' כ״ד ועל הרב מהרי״בל בח״א כלל ט׳ וח״ב סי' פ״ו והרב בני חיי והרב מהר״ח קזיס הליצו בעד הרא״ם ומהרי"בל ודרכו קשתם על הרב פר״ח עיין בדבריהם. ומ"ש הרב מהר״ח קזיס לישב דברי הרא״ם בראיתו מהרא"בד ע״ש באורך. אני הדל זכיתי וראיתי ס׳ משהו להראב״ד כ״י דמיניה מייתי הרא״ם ומשתמען מילוהי כמ״ש הרב פר״ח וצריך להתיישב במ״ש הרב בני חיי. ומ״ש הרב פר״ח על מהרי"בל אני בעניי עמדתי קצת בזה ובמ״ש הרבנים הנז' בס׳ הקטן ברכי יוסף ח״מ סי׳ ל״ד אות מ״ג ע״ש:

י

עד שילך למקום שאין מכירין אותו וכו' עמ״ש אני הצעיר שם בברכי יוסף אות מ״ד ואות מ״ה ושם רמזתי תשו' האחרונים בזה ועיין בית דוד סימן ב' משאת משה ח״א י״ד סימן ג' ודבר משה ח״א ריש י״ד:

יא

דין י״ז. טבח שיצאת טריפה וכו' עיין הרשב״ץ בתשובותיו ח״ג סי' קע״ב ובספר יכין ובועז ח״א סי' ה':

תוכן העניינים

ברכי יוסף על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה