ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קיג · י
דין ו'. כל שבישלו ישראל מעט בישולו בין בתחילה בין בסוף מותר וכו׳. הוה עובדא בשפחת ישראל שהטילה לתוך קדידה תבשיל שעל גבי האור ב׳ ביצים בקליפותיהם להתבשל והקדירה הניחתה יהודית עם התבשיל ע"ג האור להתבשל. הנה הגם דבהנחת ישראל סגי אע״ג שהגוי הגיס וסייע בתבשיל והוי גומרו ביד גוי. מ״מ היה מקום לחלק דהתם שאני שהניח הקדירה והתבשיל עצמו שמתבשל והוא כדי להפקיע בשול גוי כמ״ש ז״ל אבל הכא דפנים חדשות באו לכאן שכשהניחה היהודית לא היו שם הבצים לא יועיל הנחת הקדירה:
ומ״מ יש להתיר התבשיל בפשיטות כשיש בו רוב בעלמא דלבשולי גוים לבטל לא בעי ס׳ לדעת רוב האחרונים וכמתבאר מדברי הרב המפה סי' קי"ב וקט"ו והמפרשים. ועיין כנה״ב סימן צ״ט אות ל״ז וסי' קי״ב הגהת ב״י אות מ"ב וסימן קי״ג הב״י אות ע״ו. ואולם לפי דעת הרשד״ם י״ד סימן מ״א נראה דבעי ס' והוא יחיד בדבר. וכ״ש דאיכא למימר דלאו דוקא כמו שיראה המעיין ולחומרא אמרינן דלא דק. ואי נמי דוקא והיה גם כן קחלקת שקול דהשתא הוי ספיקא דדינא הא קי״ל בבש״ג ס' להקל דהוי דרבנן וכבר הסכימו רוב האחרונים וסוגיין דעלמא הכי אזלא דפלוגתא דרבוואתא ס׳ מיקרי ומצורף לזה לחשש ס' הרשד״ם מצטרפת סברת האומר דיש להקל בשפחות שלנו מט׳ דלא שיין בהו חתנות. ומה גם דלמ״ד בישל גוי בבית ישראל אינו בכלל איסור בש״ג כנודע. והנה כי כן יש להתיר בפשיטות ברוב בעלמא. וכ״ש אם הגיס ישראל דהוי גומרו ביד ישראל. ואולם מט' היות הביצים בקליפתם דלדעת הרשב״א בתשו' נראה דלא פלטי ומאי דפלטי מיא דביעי הוא ועיין כנה״ג סימן צ״ה הב״י אות ל״ג לא אתינן עלה לפי הסכמת הפר״ח סימן פ"ו ס״ק י״ב ומצורף חומרת ה' המפה שם. אך ברוב ברוב להתיר. שוב ראיתי להפר״ח סימן צ"ט ס״ק י״ז הכריע כסברת האומר דאפילו בבש״ג בעי ס'. ומ״מ מידי פלוגתא לא נפקא ודברי מרן לא מכרעו. ובנ״ד יש להקל בפשיטות. מורינו הרב בתי כהונה בחידושי דינים כ״י: