ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קיב · א
דין ו׳. הגהה ואותם ני״לוש הם בכלל פת וכו׳ והגאון מהר״ש אב״ד מפראג דעתו להתיר אף למי שנזהר מפש"ג דכיון דבלשון בני אדם אין נקראים פת כמ״ש בשמו הרב מנחת יעקב כלל ע״ה ס״ק כ״א וז״ל מצאתי בכ״י מוח״ז הגאון המפורסם מהר״ר שמעון זצ״ל וז״ל יש שרוצין לומר מי שנזהר מפתן אסור לאכול הני מרקחת שקורין לעקו״ך ממ״נ אי חשיבי פת אסירי משום פת ש״ג ואי לא חשיבי פת אסורים משום שלקות ולי נראה להתיר דבנדרים הולכין אחר לשון בני אדם ובלשון בני אדם אינן קרוין פת אע״ג דאנן חשבינן פת לעניין בש״ג דהוא מילתא דרבנן ואזלינן בה להקל עכ״ל וכתב עליו הרב מנחת יעקב דלשון מור״ם בת״ח שם משמע שיש לאסור להנזהר מפתן וכ״כ להדיא בהגהה ועמ״ש בס״ק ב' עכ״ל הרב מנחת יעקב. ומדברי האחרונים מוכח דס״ל כמור״ם ועיין במ״ש הרשב״ץ בתשוב' ח״ג סימן י״א ע״ש ודוק. הלכך נראה דהנזהר בפת ש״ג יש להחמיר בלע"קוך ודכוותיה ועמ"ש לקמן אות ט׳ בס״ד: