ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קי · ו
דין ג׳. שכל קבוע וכו׳ התוס׳ בסנהדרין דף פ' ע״פ בנתערבו הנסקלין בנסרין ר״ש ידונו בסקילה כתבו לחד שינויא דהו״ל קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ופטור מדאוריתא וכו׳ ע״ש ומחלפא שטתייהו דהתוס׳ כתבו בפסחים פ״ק ופ' גיד הנשה דף צ״ה ושאר דוכתי דכל שנתערב ולא ידיע מדאוריתא ברובא בטיל ולא שייך כל קבוע אלא בדבר הידוע כגון ט׳ חנויות וכו' ע״ש. וכבר ראיתי להרב המובהק בדורו מהר״ש נאואוי ז״ל בתשובה הובאה בס' גנת ורדים י״ד כלל א' סי' י״א שעמד בדברי התוס' דסנהדרין הנז׳ וצידד כמה צדדים
ע״ש:
ועוד זאת יתירה דהתוס׳ בדיבור הנז׳ כתבו בפשיטות לר' שמעון דכל קבוע כמע״מ דמי ופטור מדאוריתא ע״ש ומהסוגיא דהתם דף ע״ש מוכח דר״ש לית ליה כל קבוע אלא שהתוס' שם כתבו לישב ע״ש ד״ה וכל קבוע. והכא בדף פ׳ אזדי לטעמייהו דגם ר״ש אית ליה כל קבוע וכו׳ מדאוריתא. אמנם אחד הרואה ישוב התוס' בדף ע״ט עינוי יחזו דיש להשיב עליו. וכבר ראיתי לרבינו יונה בחדושי סנהדרין ב״י שם בדף ע״ט שהקשה קושית התוס' שם ואסיק בקשיא. והר״ן חיידושי שם מסיק דר' שמעון לית ליה כל קבוע כמע״מ דמי מדאורייתא אלא מדרבנן ע״ש:
והרב פרי חדש ס"ק י״ב הביא דברי רבינו שמשון בס׳ כריתות שכתב כדברי התוס' בשאר דוכתי דלא שייך כל קבוע אלא כשניכר האיסור וכו׳ וכתב ובהכי ניחא מה שמקשים העולם יאסר כל העולם בחרישה וזריעה מטעם נחל איתן שהוא קבוע ולמאי דפרישית ניחא כיון דלא ידעינן היכן נחל איתן לא שייך כל קבוע אבל אי ידעינן מקומו אמינא כי הנזרע בתוכו אסור ואי נסבינן זרע ולא ידעינן אי מעלמא אסור וכתב הרב פר״ח דמ״ש כי הנזרע בתוכו אסור נפקא ליה מסוגיית פ׳ כל הבשר כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל וכו' ע״ש ועיין מה שהקשה על זה הרב כמהר"ר יהודה אשכני ז"להה הביא הרב שער המלך בה' יסודי התורה דף ג' ע״ג שהקשה דלימא הש"ס פ' כל שעה אינא ביניהו נחל איתן ע״ש באורך וקושיא זו אינה על הר״ש רק בש״ס קשיא. וכבר נודע שיש מן הראשונים שסוברים דזמנין דמשכחת ביניא אחרת וכמ״ש במ״א ודוק הטב:
ועיני ראו להרב פרי מגדים בחלק שפתי דעת ס״ק י״ד שכתב וז״ל והנה לקושית הר״ש מקינון מנחל איתן י״ל כמ״ש הרמב״ם פ״ט דרוצח נחל איתן ששוטף בחזקה י״עש שמים עוברים בתוכו עיין פירש״י בחומש וא״כ אין אותו מקום ראוי לזריעה וליכא חששא עכ״ל ועמ"ש מהר״י קולון בתשובה סי' קנ״ח ובתשו' מהר״ר צבי סי' ל״ב ובתשו' שאלת יעבץ ח״א סי׳ כ״ד בפי׳ נחל איתן ואין להאריך כאן ובמ״א כתבתי קצת בזה. ומה שתירץ הרב פרי מגדים לדעת הרמב״ם גם זה יקשה דהרמב״ם כתב פ״י דמקום העדיפה אסור להעבד ולזרוע וא״כ איבא חששא דיבש הנחל ונזרע ונראה שכונתו דכיון שהיה בעת העדיפה נחל שוטף אין צורך לדברי הר״ש דלא נודע היכן הנחל דמעיקרא אפשר דהנחל עדיין שוטף ולא מקום זרע ואין לעשות אוקמתות רחוקות דיבש הנחל ונזרע ועדיין יש לצדד ודוק כי קצרתי ועיין במוצל מאש (דש) [ריש] סי' נ״א ובשער המלך שם בה׳ רוצח:
ומה שהביא הרב פר״ח מס׳ בריתות והמרדכי על הסנהדרין ע״ש כן כתב רבינו אלעזר בעל הרוק״ח סי' תס"ז: