אור ברסלב

ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן קטו

סימן קיג

שיורי ברכה

א

דין א׳. חלב שחלבו גוי וכו' הרב פר״ח ס״ק ו׳ כתב דבעיר שלא נמצא שם חלב טמא או שהיא ביוקר יותר מחלב טהור מותר לקנות מהגוי חלב שחלב בלי ראיית ישראל וכן מצא המנהג פשוט באמשטרדם וכו׳ ע״ש באורך ויש סיוע לדבריו מתשובת הרדב״ז בראשונות סי׳ ע״ה מ״ש וכמ״ש הרב ז״ל גופיה ועמ״ש בספר כנה״ג ובתשובות הרב ז״ל הנדפסות מחדש סימן קט״ן שהאריך הרבה. וכתבו משם הרב החסיד בספר הזכרונות שהחמיר הרבה. והרב בית דוד סימן ג״ן השיג על דברי ס׳ הזכרונות. וראיתי בס׳ קטן שמו תשובת הגאונים ומעשה רב שנדפס באמשטרדם שנת תס״ז ובדף י״ו הטיח דברים נגד התייר הגדול הרב פרי חדש ולא עוד שאמר שאין המנהג באמשטרדם כמו שאמר ע״ש באורך. ושרי ליה מאריה לדבר תועה על המאור הגדול ובענין דינא הגם שנכון להחמיר. מ״מ יש לסברתו מקום ופנים מסבירות וכך המנהג כדברי ה׳ פר״ח בארגי״ל על פי הרב הגדול הר״ש בן הרשב״ץ כמ״ש בתשובותיו סי׳ תקנ"ד וכמ״ש הרב בית יהודה במנהגי ארגי״ל דף קי״ד ע"ג ע״ש. ואשר פקפק על עדותו באמשטרדם תימה עליו דתלי בוקי סריקי על הרב ז״ל והלא מזמן הרב עד זמנו עברו יותר מט״ו שנה והי״ל לתלות דאשחני למעליותא אבל בזמנו צדק הרב בעדותו. ופשוט. ובשו״ת הרב מעיל שמואל סי׳ י״ב חלק על תשובת הרדב״ז מ״ש באורך. ועמ״ש מהר״ש דודאן בטור הראשון שבסוף התשב״ץ סימן ל״ב שכתב שכך בוא מנהג תלמסאן וארגי״ל וטעמא טעום להתרא ע״ש. ואחרי כתבי ראיתי מ״מ הרב בית דוד להרד״ק פ"ב דע״ז וכתב שם שהרב מהר״ש אאיליון נתוכח עם הרב פר״ח עמ״ש שנהג הוא עצמו כמנהג אמשטרדם ע״ש. ומוכח קצת שעל מה שהקל לעצמו דוקא נתוכח. וגם זה הדבר מפוקפק כי מהר״ש אאיליון היה ש' ת"ו בלונדריס כמ״ש בש״ות מהר״ן וכשנדפס פרי חדש ש' את״ן היה רב בק״ק אמשטרדם הרב מהר״ר יצחק אבוהב ויתכן שאין שמועה זו אמת או שלא היה פב״פ:

ולענין הלכה במקום שלא יש מנהג בעיר פשוט לכל להקל יש להחמיר ודאי וכן פשטה הוראה בכל גלילות טורקי״אה וארץ הצבי:

ב

הגהה. חלב של עכו״ם אוסר כלים וכו׳ וכן גבינותיהם וכו׳. כתב מורינו הרב בתי כהונה בחידושי דינים כ״י. כלים שנתבשל בהם גבינת הגוים בדיעבד והיום אינן ב״י אם מותר להשתמש בהם בלי הכשר. וא״נ ב״י להשהותם עד שיעבור היום נחלקו האחרונים בספק איסור תורה ובאיסור דרבנן עיין בכנה״ג י״ד סימן א' הגב״י אות מ' ועיין סימן מ"ד וקכ״ב ובבני חיי ועיין סוף סי' קי״ב. ופשט דברי מהרי״בל אפילו בס' איסור דרבנן. ומ״מ בהא דגבינות דעתי לאסור דהא ספיקו כודאי וכמ״ש או״ה הביאו הש״ך סימן ק״י בכללי ס״ס כלל י״ז. ועיין הגם סימן קט״ו דין א׳ ופר״ח ס״ק י״א ובפר״ח סוף כלל י״ד מכללי ס״ס גבי גבינה דלא כאו״ה הנה יש חולקין והיותר נראה עיקר דספיקו כודאי ונראה להחמיר ולב חכם ישכיל זאת בהתישבו בדברי האחרונים. ומ״מ בהפסד מרובה אפשר להקל. ועל כל דברי האחרונים שבאים מטענת נ״ט לפגם דרבנן יש לדון שנשתמשו בהם דבר חרי״ף ועיין זרע אברהם י״ד דף ק׳ ע״ד ובית דוד י״ד סימן נ״ד:

ג

דין ב׳. גבינות הגוים וכו' יש מקומות שישראל הולכים לעשות גבינה אך אי אפשר שיראו כל החלב בשחולבים אותו ונלאו לתקן ולא יכולו. העלו להתיר הגבינו' לכתחילה הרב נזיר אלהים קדוש מהר״ר משה הלוי ז״להה בתשובות מטה יוסף להרב בנו יד סימן ט״ו ומורינו הרב שארנו בשו״ת זרע אברהם י״ד סימן כ״ה והאריכו מאד בשקלא וטריא על כל דברי הפוסקים ע״ש באורך:

ד

דין ג׳. החמאה של עכו"ם וכו' עמ"ש אני השפל בקונטריס חיים שאל סימן מ״ג ע״ש באורך בס״ד ועיין בתשובות הגאון מהר״ר גרשון ז״ל הוא ספר עבודת הגרשוני סימן פ״ח:

ה

הקאי"מאק והיגורט״י של גוים הרב כנסת הגדולה ובתשובותיו י״ד סימן קנ״ט אסר וכתב שכך נתפשט המנהג ופורץ גדר וכו'. וכן כתב הרב מהר״ם חאגי״ז בשם מהרי״קש שאוסר הקיי״מאק וכתב שרבותיו ורבני עיר הקדש ירושל' מחמירין בקיימאק ורי״קוטא ואוסרין הכל חוץ מחמאה ע״ש וכן מורינו הרב זרע אברהם י״ד סוף סימן כ״ה כתב דשומר נפשו ירחק מבי״ראת וריקוטא וחלב חמוץ ע״ש. ומיהו יש הפרש קצת בין דברי מהר״ם חאגי״ז לדברי מורינו הרב כי מהר״ח כתב בפשיטות דרבותיו ורבני עיר הקדש מחמירין ואוסרים ומענישין על הכל. ואלו רבו מורינו הרב זרע אברהם אפיקיה בהאי לישנא שומר נפשו ירחק וכו' ומוכח דלא פשט איסורו בעה״ק ירושלם ת״ו. ואולי מורינו הרב נקט הכי כי תשובה זו כתב לאנשי מצרים ככתוב שם. והרדב״ז בתשובה כ״י סימן ב׳ אלפים רצ״א כתב הי"גרות של גוים יש נוהגים התר שרוחצים אותו עד שיצאו צחצוחי חלב שבו. כל ימי יגורתי להורות בו התר דאפי׳ החמאה שהתיר הרמב״ם ע״י בשול חלקו עליו האחרונים וכ"ש זה שלא יתוקן ע״י רחיצה ועוד שהרי הגבינה נאסרה במנין ואף שהיא יבשה ואפילו העמידוה בשרף כ״ש הי״גורת ואסור כגבינה. והרב בית דוד סימן נ״ה התיר הקאיי"מאק על ידי בישול ב' להוציא צחצוחי חלב שבו ע״ש. ומעין דוגמא כתב הרב פרח מטה אהרן ח״ב סימן ל״ג שנהגו בשלוניקו מזמן הקדמונים קדושים אשר בארץ לשים היי״אגורטא בשקים של פשתן ואח״כ מדיחין אותו היטב פעם ופעמים עד שילכו צחצוחי החלב ע״ש. והרב פרי חדש התיר הכל ע״ש ואני בעניי נ״ל דאפי' בעיר שנהגו התר בדברים אלו שומר נפשו ירחק מהם:

ו

המנהג פשוט בסלוניקי שאין אוכלים החמאה שמביאין אותם הבלא"חוס שהיא על הרוב רכה ואין אוכלין רק החמאה הבאה מן היאיי״לאס שהיא קשה הרב בית דוד סי' מ"ט וע״ש הטעם:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה