אור ברסלב

ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן ק

סימן צט

שיורי ברכה

א

דין א'. בריה וכו׳ עמ״ש מהר״ש בן הרשב״ץ בתשובותיו סימן תרי״ג ועמ״ש בשו״ת בית יהודה י״ד סימן מ' ע״ש ועתה בעת ההדפסה ממש הגיע לידי ס' פני אריה חדש וע״ש סימן צ״ב מה שהאריך בדין ב':

ב

וביצה וכו' עמ״ש הרדב״ז בתשובותיו דפוס ויניציא סימן תרצ״ט:

ג

שיש בה אפרוח וכו' בספר באר הטב הביא קושיא משם הרב מהר״י ותירץ. ועמ״ש כו״ף ודבריו קשים וכמה דיות נשתפכו על זה:

ודע שראיתי להרב הגדול כמהר״ר שלמה עמאר ז״ל בפסקי דינים כ״י שכתב וז״ל ביצה שנתבשלה בתבשיל ויש בה אפרוח או דם והיא סרוחה מבפני' בתבשיל מותר ואינה צריכה ביטול והטעם דהוי נ״ט לפגם כמ״ש סימן ק״ג פגם זה א״צ שיפגום לגמרי עד שיהיה קץ לאוכלו אלא אפילו פוגם קצת אינו אוסר תערובתו והכל מותר ולא שייך בזה דין בריה מאחר שמכירה ומשליכה עכ״ל ודברי הרב ז״ל יש בהם טעם כעיקר דאוריתא:

ד

שאסור מתחילת בריתו וכו׳. יש מקשים דלפ"ז התולעים דפרשו מהבור לא יהיה להם דין בריה כיון דבעודם במים מותרים א״כ אף אי פרשו ואסירי מטעם שרץ הארץ לא יהיה להם דין בריה כיון שאינם אסורים מתחילת ברייתם. ולק״מ דאף אלו אסורים מתחילת ברייתן הן שהן אסורין מחמת עצמן. והא דפירשו לא חשיב דבר אחר שגרם לאוסרן. חדא דהיינו רביתייהו דפרשו. ותו שאינו מעשה בגופם אלא בשינוי מקומן ולא מיקרי שדבר אחר גרם להם ליאסר ודוק:

ה

וכן צריך שיהיה שלם וכו׳ אכל פרי שיש בו תולעת ולעסו יפה יפה עד שנתרסק התולעת ואח״כ בלעו אינו נפטר ממלקות. הרב משאת משה ח״ב י״ד סי׳ ג' ע״ש:

ו

הרב פר״ח ס״ק ג' הוכיח דכל מידי דחשיב ולא בטיל כגון בריה וחתיכה הר״ל וב״ח וכיוצא הכל הוא מדרבנן והאריך בזה והביא דברי מרן בכ״מ פ״ז דמעילה גבי האומר פרוטה בכיס זה הקדש שכתב וא"ת ולבטיל ברובא וי״ל דדשי״למ הוא א״נ מטבע חשיב והשיב עליו מהתוס׳ שדחו דדשי״לס מדרבנן והם נמי תירצו מטבע חשיב ואשתמיטיתיה למרן דברי התוס׳ וגם דברי התוס׳ קשה דד"ח דרבנן ז״התד. וביותר יש לתמוה על הרב תי״ט דהביא דברי מרן הכ״מ ולא יעי״ד דהם דברי התוס' ודחו תירוץ ראשון. וגם הרב מש״ל פ״ז דמעילה עמד על דברי התוס׳ הוא והרב מהר״י אלפאנדארי באורך וכבר קדמם הרב ברכת הזבח בשיטתו ובלשונות הרמב״ם ועמ״ש הרב מהר״חא בעץ החיים דף קמ״ג ובשו״ת שאלת יעבץ ח״א סי׳ קכ״ח ובספרי משנה לחם פ״ז דמעילה ומורינו הרב חזון נחום שם הביא משם הרב מהר״י חאגי״ז דדין זה דמי לטבל ולא לדין תערובת ע״ש ובמה שהביא הרב לחם משנה מההיא דבקשו לגנוז כספא ודהבא וכו' ודוק בדבריו ובדברי הרב מש״ל שם:

ז

דין ב׳. אם מכירו וכו׳ הרב חוות יאיר סי' ק״ג אסר תבשיל שנפל בו פרעוש ואי אפשר לסננו ולא לבודקו ע״ש באורך. והרב פנים מאירות ח"ב סי׳ ס״ז פקפק עליו מטעם שהוא נמאס וצידד בזה והשיבו הר׳ חוות יאיר לחזק דבריו. ועמ״ש הרשב"ץ בתשובותיו ח״ב סימן מ״ט:

ח

דין ד׳. שנמצאו בהם ג' תולעים וכו׳ הרב ט״ז והרב פר״ח והרב בית שמואל א״ה סי׳ ט׳ דחו דברי הרב ב״ח דכתב שני תולעים והרב ט״ז והרב בית שמואל הוכיחו מדברי הרא"ש פ׳ הבע״י ואין הוכחתם הוכחה וכן הקשו עליהם הרב מנחת יעקב כלל מ״ו ס״ק ט׳. והרב בכור שור דף ק"ב. וגם אני בעניי דקדקתי עליהם דאין הוכחה מדברי הרא״ש הנז' בס׳ הקטן ברכי יוסף א"ה סי׳ ט׳ ע״ש באורך:

והראני ה' דברי הרא״ם פ' המקבל שכתב בהדיא כמ״ש בדעתו הרב ט״ז והרב ב״ש בשגם אינהו ז״ל לא זכרו מדברי הרא״ש פ' המקבל. והיה העלמ"ה מהרב מנחת יעקב והרב בכור שור וכמו שכתבתי אני עני בס' הקטן מחב״ר בי״ד סי׳ יו"ד וסי' פ״ד:

ולענין הלכה באוריתא יש להחמיר בתרי כדעת הרמב״ן והרשב״א והרי״טבא והנמקי ודעמייהו. אמנם בדבר שהוא איסור דרבנן אזלינן לקולא ובעי תלתא וכן הסכים הרב בכור שור בסיום הספר והרב פלתי בדין זה ע״ש. ועיין דבר שמואל סי' ק״ב. ועיין מ"ש הרא"ם בתשובותיו ח״ב סי׳ כ״ד ומ״ש הרב פר״ח סי׳ קי״ט. ודע שהרב כנה״ג סי׳ י״ח כתב דתשובה הנז׳ אינה מתורת הרא״ם וכמדומה לו שהיא מהרב כמהר״ר יצחק ן׳ לב ז״להה:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה