ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן צט
שיורי ברכה
א
דין א׳. עצמות האיסור מצטרפין וכו׳ לענין מליחה עיין בתשו' מהר״י הלוי אחי הרב ט"ז סימן ז״ך וע״ש סימן כ״ח. ובעת ההדפסה כן קרבו שו"ת חדשים פני אריה וע"ש בסימן צ״ט שהאריך וחלק על הרב פר״ח. ושקיל וטרי אם מה שחוץ לקדירה מצטרף ע״ש באורך:
ב
דין ד'. משערין ברוטב וכו' הרב פרי חדש ס״ק ו׳ עלה בהסכמה דמשערין בכמות ולא במשקל וכן הסכים הרב שער אפרים סימן נ״א ע״ש באורך והנמשך וכן העלה הרב החסיד מהר"ר יעקב מולכו בתשובותיו כ״י סימן נ״ו וכזה ראה הרב מהר"י פראג״י מהמה בתשובותיו כ״י סימן ט״ל וכן פסק הרב מהר״ם חאגי״ז בשו״ת הלק״ט ח״א סי׳ ז"ך וכן דעת רב חביבא הרב זרע יעקב סימן ס״ח ע״ש ועיין מ״ש בשו״ת חינוך בית יהודה י״ד סימן ל״ג ומ"ש הרב מופת הדור מהר״ח אלפאנדארי בהגהות ספר בני חיי בהשמטות י״ד ע״ש ועיין בספר בית דוד סימן מ"ג:
ג
דין ה׳. אין מבטלין איסור לכתחילה וכו׳ הרב פרי חדש ס״ק ח׳ מייתי פלוגתא דרבוואתא אי הא דאין מבטלין איסור לכתחילה הוא דאוריתא או דרבנן והתוספות ס״ל דהוי מדרבנן והראב״ד ס״ל דהוי דאוריתא והרב פר״ח כתב לסייע לסברת התוס׳ ממשנתנו מגורה שפינה וכו' ובאמת שאינה ראיה כמ״ש הרב הר״ח קאזיס בספר חק לישראל ומורי הרב ז״ל בספר נחפה בכסף דף קס״ו ע״א והרב החסיד עיר וקדיש על ארעא דרבנן אות ט״ז והרב המפורסם מהר״י עייאש ע״ש. וגם הרב פר״ח עצמו לא הביאה לראיה אלא לסייעתא להתוס'. והרב ארעא דרבנן כתב דבס' בני חיי הביא ראיה למ״ד דאיסורייהו מדאוריתא והם דברי הרב מופת הדור מהר״ח אלפאנדארי בהשמטות י״ד. ולא זכר הרב ארעא דרבנן שהרב פר״ח עצמו הביא ראיה זו לדעת הראב״ד בליקוטי י״ד הבאים אחר ביאור ה׳ חנוכה ע״ש. ועמ״ש הרי"בש בתשו' סימן שמ״ט ומה שהק' עליו הרב פר״ח לעיל סוף סימן ס״ד ועמ״ש הרב מופת הדור מהרח״א בלשונות דף ח' ע״ד ומה שהאריך בזה מורי הרב ז״ל שם באריכות. ועתה מחדש נדפס ספר קול אליהו ועמ״ש שם בענין זה בי"ד סימן ט״ז:
ד
אין מוסיפין עליו וכו' אם בא גוי והוסיף אפילו הוא מכירו מותר ולא קנסינן ליה ואין שייך לגזור כאן. הרדב״ז בתשובות החדשות דפוס פי״ורדא סימן תקמ״ז:
ה
ליקח מן הגוי דבר שיש בו איסור מעורב אלא שנתבטל ביותר מס׳ אסור דבשעה שלוקחו מן הגוי הוי כאלו מבטלו לכתחילה. הרדב"ז בתשו׳ הנז' ועמ״ש הרב בסוף התשובה על תשובות הרשב״א:
ו
אם אמר לגוי לבטל קנסינן ליה ואסור לאותו שאמר לגוי לבטל ולאחרים שרי. הרדב"ז שם בתשו' הנז׳:
ז
המערים להניח הקדרה שנפל בה האיסור סמוך למקו' שיש התר כדי שיפול מעצמו ויתבטל יש להקל. הרדב״ז בתשובה הנז' ע״ש באורך:
ח
דין ו׳. איסור של דבריהם וכו׳ עמ״ש הרדב״ז בתשו׳ דפוס ויניציא סימן תשכ״ה והרב המובהק מהר״י זיין ז״ל בתשו׳ שערי ישועה כ״י שער ב' סימן ה׳ העלה להלכה דכל איסורי דרבנן בין יש להם עיקר מן התורה בין אין להם צריך ס׳ ולא מצינו שמותר ברוב אלא חמאה ופש״ג של מור״ם סימן קי״ב וסימן קט״ו ואין חילוק בין נתערב במינו בין שלא במינו ראוי להחמיר להצריך ס' ודלא כהרב ב״ש דבמינו אוקמיה אדאוריתא ואם נפל איסור לתבשיל אם מין במינו יש לפסוק כמרן דמרבה עליו ומבטלו כשנפל מעצמו ובמין בשא״מ ראוי להחמיר כמור״ם ואסור לערב' או להוסיף עליהם ואם אין האיסור בעין שנימוח וכיוצא אז אף במין בשא״מ ראוי לפסוק כמרן דמותר להרבות עליו ולבטלו. ותרומת ח״ל ופש״ג וחמאה שלהם בטילי ברוב ואין צריך ס' ומותר לערבם לכתחילה ברוב ולאכלם זהו תורף דברי הרב מהרי״ז הנז״ל בתשובה הנז׳:
ט
דין ו׳. הגהה. חוזר ונעור וכו' עמ״ש הרב פרי חדש ס״ק כ״א ובמ״ש דף צ״א ע״ג ד״ה גם מ״ש עוד הראב״ד עיין מ״ש הרב מרכבת המשנה ח״א ה׳ מקואות פ"ד דין ח׳ דף קכ״ה ע״ב שהשיג על דבריו. ועיין מ״ש הרדב״ז בתשו׳ דפוס ויניציא סימן תש״ס באמצע התשובה: