ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן צב · ט
דין ט'. נר של חלב וכו׳ להדליק הפי״פא של טאבאק״ו מנר חלב הרב כנה״ג ובני חיי לקמן סי' ק״ה אוסרים וכ״כ הרב כנה״ג בתשובותיו י״ד סי׳ קמ״ב. והרב פר״ח לקמן סי׳ ק״ח ס״ק כ״ג שרי להדליק מראש השלהבת. והרב מופת הדור מהר״ח אלפאנדארי בס׳ בני חיי בהשמטות שבסוף י״ד סי׳ ק״ה שרי אף כשמקרבה אל הפתילה הדולקת. והרב המו' מהר״ר אברהם ישראל נר״ו אמר לי שהביא ראיה ממתני' סוף פ״ד דמכשירין בעצים דבלעו משקין טמאים והיו עליהם גשמים דתנן ויסיקם בידים טהורות ופירשו רבינו שמשון ורבינו עובדיה דלא אמרו סוף משקה טמא הבלוע לצאת דבעצים דהאש שולטת בהם ונאחז בהם האור כלה המשקה בתוכן ואין יוצאין לחוץ וה״ה הכא שכלה החלב ז"התד.
ולי ההדיוט אין הנדון דומה לראיה חדא דהרי לפי התוספתא שהביא הרב תוספת י״ט שם רבנן פליגי בלחים דיוצאין המשקין ונר של חלב כלחים דמי ואפי׳ תימא בפי' הרמב״ם דמכשרי בלחים ויבשים יש לומר דנר של חלב מודו כולי עלמא כיון דהכא החלב ניתך ועי״ז מאיר הנר ומה דמות יערוך לעצים שהאש מבחוץ מסיקן אבל הכא האור הזה מן החלב עצמו וזה פשוט.
אמנם הרב המובהק כמהר״ר ישועה זיין ז״להה בספרו משו״ת שערי ישועה כ״י בי״ד שער א' סי' ד׳ וסי׳ ה' הרב ז״ל והרב מהר״ר שלמה סאלאמי ז״ל התירו בראיות ברורות. ומ״מ כתב הרב מהר״י זיין דבעל נפש יחוש. וראיתי להרב לקט הקמח שכתב דהרב המו' מר קשישא מהר״ר דוד גרשון ז״ל התיר ועבד עובדא בנפשיה ונצטער בחלום קשה על זה בפירוש ע״ש. ובעה״ק ירושלם תו' כמעט רוב הת״ח נזהרים בזה.