אור ברסלב

ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן צ

סימן פט

שיורי ברכה

א

דין א׳. ואם קרעו שתי וערב וכו׳ מותר לבשלו עם הבשר וכו׳. כן אנו נוהגים ולית דחש לס׳ המצות. הרב מהר״ש בן הרשב״ץ בתשובותיו סי' קע״ז בתוך התשובה. וכ״כ הרב מהר״י עייאש בשו״ת בית יהודה י״ד סי׳ ל״ו שזה מנהגם מזמן הרבנים קדושים אשר בארץ ז"להה:

ב

דין ב׳. נהגו שלא לבשלו עם בשר וכו׳ שינוי מנהגים בזה איש ממקומו עיין בהרב כנסת הגדולה הגהת בית יוסף אות ג"ן:

ג

ולצלי קריעה שתי וערב וכו', הטור לפום ריהטא שינה טעמו בדעת רש״י דברישא כתב דלרש״י לצלי קריעה שתי וערב ובסוף כתב קריעה כל דהו וכתב זהו לדעת רש״י וכבר עמד מרן על זה. והרב מהר״ל מפראג בהגהותיו תירץ דקריעה כל דהו דהכא היינו קריעה שתי וערב ואמר כל דהו בערך שהוא מחוסר טיחה עכ״ד ובאמת שהוא דוחק מאחר שלמעלה נקט לצלי קריעה שתי וערב. ועמ״ש הרדב״ז בזה בתשובותיו דפוס ויניציא סי׳ תתכ"ז:

ד

הגהה. שלא לאפות פשטי״דא כחל עם של בשר בתנור קטן וכו׳. אבל עם חלב מדינא אסור דכחל בשר גמור הוא ופשוט. פרי חדש ס״ק י"ז. וכיוצא בזה כתב הרי״טבא בחידושיו לדף ק״י סוף ע״א דכחל מותר לבשלה בכל כלי בשר ואפי' הן בני יומן שלא גזרו בה על פליטת כלים וכו' ומיהו נראה שאין לבשלו בקדרה חולבת דהא עיקר הכחל בשר גמור הוא דאוריתא עכ"ל ועיין בכנה״ג הב״י אות ג"ן דיש מבשלין בכלי בפ״ע והכי נקיט הרב דמשק אליעזר ע״ש:

ה

דין ג'. מותר לחתוך כחל וכו׳. הרב פר"ח ס״ק י״ח קרא ערער על דברי הר״ן. והרב בני חיי יצא לישע ופירש דברי הר"ן ע״ש:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה