אור ברסלב

ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן פט · ו

ה

הגהה. והמנהג הפשוט במדינות אלו להמתין אחר אכילת בשר שעה אחת ואוכלין אח״ך גבינה וכו'. זה לשון הזהר הקדוש סוף משפטים. אשכחן דכל מאן דאכיל האי מיכלא דאתחבר כחדא. בשעתא חדא או בסעודתא חדא מ' יומין אתחזיא וכו׳ וכתב הרב פר״ח ס״ק ו' דמדברי הזהר נמשך המנהג הזה שכתב מור״ם להמתין שעה אחת ע״ש ואע״ג דהראשון אדם שהזכיר מנהג זה הוא הרב תרומת הדשן בהגהותיו לשערי דורא וכתב דרבים נהגו להקל ועושים פשרה מדעתן להמתין שעה אחת אחר סעודת בשר וסלקו וברכו ואז אכלו גבינה אע״ג דלא אשכחן טעמא ורמז זה מ״מ מי ימחה בידיהם הואיל והתוס׳ וראבי״ה מתירין עכ״ל. אפשר דסבר הרב פר״ח דהרב תרומת הדשן כתב כן לפי שלא נתפשט בימיו ס׳ הזהר אמנם רבוואתא קמאי דקמיה ידעו מפי השמועה דברי הזהר ונהגו כן כי הזהר נתגלה למעלה מק' שנה לפני זמן הרב תה״ד בספרד ובראשונה היה נטמן ביד שרידים מספרד. ברם עדיין לא הונח לנו דאם המנהג הזה נקבע על פי דברי הזהר היה להם להמתין שעה אחת גם מגבינה לבשר דהכי מוכח מדברי הזהר כמ"ש הרב פר״ח גופיה ומוכח דמנהג אשכנז היה מבשר לגבינה להמתין שעה אחת ולא מגבינה לבשר ואי נקיטי כדברי הזהר הי״ל להחמיר גם בבשר אחר גבינה דמוכח מהזהר דאידי ואידי חד שעורא וכמ״ש גם כן מרן הבית יוסף בא״ח סימן קע״ג וכדברי הרב פר״ח:

הן אמת דיש מי שכתב דלאכול בשר אחר גבינה אדרבא הוא תקון על דרך הסוד והזהר לא מיירי אלא באוכל גבינה אחר בשר ומ״ש גורי האר״י ז״ל אין להשגיח כי מהר״חו ז״ל לא כתב אלא מורי לא היה אוכל (גינבה) [גבינה] ביום שאוכל בו בשר. והעד על כל זה דברעיא מהימנא פרשת פנחס דף רמ״ו כתוב אמצעיים בין גבינה לבשר זהו תורף דבריו וגם הרב יד אהרן בא"ח סימן קע״ג חלק על דברי מרן והזכיר דברי רעיא מהימנא ומכח זה רבים מיראי ה' אשר נהגו כמה שנים שלא לאכול בשר אחר גבינה מחמת דברי הזהר לדעת מרן וכמו שידענו אשר חסידים הראשוני' היו שוהים שעה אחת מגבינה לבשר ויש שנהג ששה שעות. עתה שבקי לחסידותיהו ואוכלים בשר אחר גבינה כי שמעו שהוא תיקון. וחכם אחד מחכמי הדור ז"להה כתב פסק שהם מותרים ואין צריכים התרה שהיה מנהג בטעות.

ואני בעניי אומר דהרי ראינו להרב מהר״ם ויטאל ז״ל בשער המצות פ' משפטים אשר צדיק עת״ק מכתב מר אביו מהרח״ו ז״צל כתב וז״ל מורי ז״ל נהג שבכל אותו היום שאכל גבינה לא היה אוכל בשר עד הלילה עכ״ל והרי מבואר שהרב האר״י ז“צל לא היה אוכל בשר אחר גבינה כל היום ואלו הם דברים המצודקים והדברים עתיקי״ם מכתב מהר״חו ז״צל עצמו מטהרת ידו יד הקדם. גם דברי הזהר פ׳ משפטים משמעותן כמ"ש מרן ז״ל והרב פר״ח דכל שהוא בחבורין גבינה ובשר בשעתא או בסעודתא אסיר וכן תפסם הרב תורת חיים ז״ל פ' אותו ואת בנו וכתב דראוי לבטל מה שנהגו בעצרת לאכול חלב ואח״ך בשר ע״ש. ודברי רעיא מהימנא שכתב אמצעיים בין גבינה לבשר יכולני לפתו"ר דלאו דוקא אלא ר״ל בין גבינה לתבשיל של בשר ולא נחית להכי אלא הוא היה מונה סוגי וחלקי המים מים ראשונים וכו'. ומעין דוגמא כתב הרי״ף דמאי דקאמר רב נחמן בין תבשיל לגבינ׳ חובה לאו דוקא וי״ל בין גבינה לתבשיל דלא אתא רב נחמן לאשמועינן אלא דמים אמצעיים חובה וכ"כ הרשב״א בתורת הבית דף פ״ג דכיון דר״נ לאו בעיקר דינא דבשר וגבינה קאתי אלא בדינא דמים אמצעיים לא קפיד בלישנא ע״ש. וה״ה נמי נימא בדברי רעיא מהימנא דלא קפיד לפרש תבשיל. והא ניחא ועדיפא מסוג שכתבו הרי״ף והרשב״א וסיעתם בדברי ר״נ. כמבואר לכל מראה עיני. ולענין תיקונים וסודות אנן יד עניי לא צייתינן אלא אשר נמצא כתוב ממהר"חו ז״צל שקבל מרבינו האר"י ז"צל. ואפילו לתלמידי האר״י ז״צל שזכו ולמדו מפיו פה קדוש אזהרה שמענו ממהר״חו ז"צל שלא להשגיח בדבריה׳. והחזיק בזה מאד הרמ״ז ז״להה כידוע. וכבר כתבתי במקומות אחרים ששמנה שערים שסידר מהר"ם ויטאל הן היותר אמיתיים שקבלם מאביו רבינו מהרח״ו ז״ל בכתב ובעל פה שלמדם עמו וזיכני ה' וראיתי ח' שערי' מכ״י הקדש מהרח״ו ז״ל עצמו ונתבוננתי צדיק מה פעל מהר״ש בסדרו ושניים יסעו ספרי דרך ע"ח ופרי ע״ח שסידר הרב מהר״ם פאפירש ז״ל ואכמ״ל.

הדרן למאי דהוינן בה דאם מנהג אשכנז נתיסד עפ״י דברי הזהר אמאי לא החמירו גם מגבינה לבשר ולזה י״ל דרבנן שנהגו מנהג זה לפי שידעו מדברי הזהר היו סוברין דהזהר לא מיירי אלא בגבינה אחר בשר כמ"ש מהרש"ל וסיעתו. ואפילו תימא דהבינו בזהר כמו שהבינו מרן והרב פר״ח וסיעתם לא קבלו אלא בגבינה אחר בשר אך בבשר אחר גבינה דבש״ס קאמר דשרי לאלתר לא רצו להחמיר. והרב כרתי ופלתי דחה דברי הרב פר״ח הללו דטעם המנהג ממ״ש בזהר וכתב דזה אינו דלשון שעתא כונתו עת חדא ואינו נגדר בשעות העולם רק עת ומצהרים עד ערב קרוי גם כן שעתא חדא עכ״ל והם דברים דחוקים להוציא תיבת שעה ממשמעה. אמנם ראיתי בספר זהר הרקיע כ״י (ובספר הדרת מלך מעתיק כמה ענינים ממנו) שכתב בפי' דברי הזהר הנזכר וז״ל אשכחן דכל מאן וכו' ג' חלוקות זו אף זו תחלה אמר דאתחבר כחדא פי' כי נתבשל יחד ונתחבר ואח״ך חידש יותר דאפילו אתחבר בשעה אחת פי׳ בראש השעה אכל אחד מהם ולאחר שעה אכל האחר ונמצא שנתחברו בשעה א' ואח״ך חידש יותר דאפי׳ נתחבר בסעודה אחת פי' כי ששה שעות נקרא סעודה אחת ואם עבר ו׳ שעות ונתעכלה הסעודה ואוכל סעודה אחרת אז מותר אמנם בתוך ששה שעות זמן סעודה אחת אסור לחברן יחד ובזה הוא זו אף זו והנה מדברים אלו משמע דכיון שהם מתחברי' יחד לא שנא בין אכל תחילה הבשר או אכל תחילה החלב כיון שהם מתחברים וזה יורה מ״ש דאתחברן כחדא עכ״ל.

זכינו לשי״חתו של ספר הקדוש הנזכר דגם לפי דברי הזהר צריך ששה שעות כדברי הרמב״ם ז״ל וסיעתו ולא סגי בסעודה אחרת אחר שעה. וגם דייק דברי הזהר דל"ש בשר ואח״ך גבינה ל"ש גבינה ואח״ך בשר כמ״ש מרן והרב פר״ח דלדעת הזהר אפילו גבינה ואח״ך בשר כמו שמבואר לעיל.

תוכן העניינים

ברכי יוסף על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה