אור ברסלב

ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

סימן פז

סימן פו

שיורי ברכה

א

דין יוד. הגהה. עוד הקיבה לפעמים מולחים אותו ומיבשים אותו וכו' מותר דמאחר דנתיבש הוי בעץ בעלמא וכו׳ מכאן התיר הרב שבות יעקב ח״ב סימן ע' דם תיש הנקרש ונתיבש ונוהגים לאכלו אפילו חולה שאין בו סכנה והליץ טוב על המנהג דכיון דנתיבש מאד עד שנעשה כעץ ואין בו לחלוחית אין בו איסור כלל כדינו של הרב שבלי הלקט שכתב מור״ם בהגהה זו ועוד האריך ע״ש. ומטעם זה התיר הרב לחם הפנים מי שהכניס ראש אצבעו בעין בהמה לרפואה ונתיבש מאד ומפקנא לית ליה על כן שלח אצבע בכלי חלב רותח ולא היה ס׳ ומותר החלב דעור העין היה יבש מאד כעץ עש״ב ועיין לעיל בפר״ח ס"ק כ״ב מה שהקשה על ר״ת ועיין בספר בני יוסף הנדפס עתה למהרי“ך טנוג״י ז״להה דף כ״ד ע״ג:

ב

דין י״א. אבל המעמיד בעור קבת נבלה וכו' עמ״ד בתשובות הרי"ף הנדפסות חדשות ממתה סימן שי״ט:

ג

הרב פר"ח סוף סי׳ זה יביא בפריו תשובת הרשב״א סימן קמ״ג על קדרת גוי שהעמידו בה חלב שחלבו גוי אם מותר להעמיד באותה קדרב חלב שחלבו ישראל והשיב דחלב שחלבו גוי אסור וכשמעמידו הגוי בקדרה הקדרה בולעת וכו׳ ובדיעבד מותר דסתם כלים אינן בני יומן וכו' ע״ש:

והרב מהר״ש הלוי אב״ד איזמיר בתשובותיו כ״י סימן ג׳ נשאל על יהודי שעשה גבינה בקדרה שעושי' בה גבינה הגוים ועשה בה היהודי גבינה בלא הגעלה כלל אך שעשיית הגבינה של היהודי היה בצונן ואחר שנעשה בה גבינה בצונן עשה קארי״שה בחמין וחזר לעשות גבינה בצונן וקארי"שה בחמין לשבעה וגם לשמנה פעמים זו אחר זו בתוך ז׳ או ח׳ ימים. והשיב הרב ז״ל תשובה שלימה ובירר שהגבינה צריכה פושרין וגם הכלי היה בן יומו ואייתי תשוב' הרשב״א הנזכר ושקיל וטרי בה ומסיק להתיר הגבינות וקארי"שאס ועל תשובתו כתב הרב הגדול מהר״ר גבריאל איספיראנסה אב״ד ור״מ בעה"ק צפת ת״ו והאריך מאד לפלפל בתשובת הרשב״א הנזכר והעלה להתיר הכל לפי שיש הפסד מרובה ושעת הדחק:

ד

בארישה שהובאה בנאד מצד הבשר התירה הרב הגדול מהר״ר אברהם סכנדרי ז״להה בתשובותו הרמתה הנה באה ונהייתה בשו״ת בית דינו של שלמה להר' מהרש"ל נר״ו הבא לידי מקרוב בי״ד סימן י״ד ע"ש גופא דעובדא ומ"ש הרב ז״ל ועמ״ש אני הדל בקונטריס מחזיק ברכה בסוף סימן זה:

ה

הוה ליה זה וזה גורס וכו' אם יש ס' ויש כח באיסור לבד להעמיד נחלקו האחרונים אם מהני זה וזה גורם להתיר כאשר עיניך תחזינ׳ מישרי׳ להרב כהנ״ג ולהרב פר״ח ושאר אחרונים. והרב האחרון חביב בפרי מגדים בחלק משבצות זהב ס״ק י״ג הכריע לאסור ע״ש ועיין מה שהאריך הרב לשון למודים ומסיק הכי דדוקא כשאין האיסור לבדו סגי להעמיד שרי:

ו

אפילו מחומצת כבר בהתר ונפל איסור לתוכה ויש בה כדי לחמץ אסור כמ״ש פר"ח ממשנה ערוכה ע״ש ובית לחם יהודה ודוק:

ז

לחם לבן שדרכן של נכרים בקצת ערי אשכנז להחמיץ הלחם במי חלב הנקרא מולקי״ין ושאר שמרי' מותר לאכלן הלכה למעשה מכמה טעמים. חקי דעת לחם הפנים. בית לחם יהודה ע"ש באורך:

ח

נרות חלב שהגוים מערבין חמאה עמ״ש בעניותי בנדפס אות ט״ו. ועמ״ש הרב שבות יעקב ח״א סימן ס׳ עש״ב ודוק. והן עתה ודחה השמש ס' שמן המר והם תשובות לרב נהורא״י סבא קדישא הרב המופלא חסידא ופרישא כמהר״ר מרדכי רובייו ז״להה וראיתי בי"ד סימן ב' האריך הרבה בזה ומסיק דנרות הללו יש בהם דין בשר בחלב גמור ע״ש באורך נפלאות מתורתו:

ט

חמאה שבשלו בקדרה של בשר בת יומא נשאל הרב שער אפרים בזה כמ״ש בעניותי בנדפס אות ט"ז ועמ״ש הרב שבות יעקב ח״א סימן ל״ח עש״ב:

תוכן העניינים

ברכי יוסף על יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה