ברכי יוסף על יורה דעה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן טז · ב
התוס' במגילה ריש דף כ״ה כתבו קשה להר״ר אלחנן על מה שיסד הקליר צדקו אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד דמשמע שהקב״ה חס על או״ב ואינו אלא גזרה עכ״ד ושמעתי מחד מרבנן שפירש במ״ש התוס' ריש פ׳ אותו ואת בנו דהוה ס״ד שאם צריך לפסח ואין לו אלא אותו שנשחט בו ביום אביו או בנו דס״ד דאתי עשה דפסח ודחי לאו דאו״ב וכו׳ ע״ש וזו כוונת הקליר אשר יסד צאן לפסח משכו ושחטו צדקו או״ב ביום אחד בל תשחטו כלומר דהגם אשר אנכי מצוה לשחוט קרבן פסח צדקו ושמרו אותו ואת בנו לא תשחטו ולא תסברו דמשו' מ"ע דפסח היכא דאי אפשר דחי ללאו או״ב ובהכי ל״ק קושית התוס' וא"ש דבלא״ה מאי שיאטיה או״ב התם. ונכון. ואחר זמן רב כמדומה שראיתי פירוש הנז׳ בס׳ אחד מרבני אשכנז: