ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
שיורי ברכה
[סימן רכ"ה. א
דין א'. מברך מחיה המתים. פי' ברכה שלימה בשם ומלכות ודלא כהרב פנים מאירות ח״א סי' ס״ו באין ראיותיו מכריעות כאשר עין בעין ישר יחזה המעיין ודוק וכ״כ דפירוש בספר הפרדס כ״י.
ב
דין ג׳. מברך שהחיינו וכו' יש שכתבו דברכת שהחיינו רשות דמ"ש בש״ס אקרא חדתא רשות הוא על ברכת שהחיינו בכללה על הפירות ועמ״ש האחרונים לקמן סי' תל״ב. ובחידושי רבינו חננאל בר שמואל מרבוואתא קמאי כ״י והמה בכתובים על קלף ישן נושן כתב פ״ג דערובין וז״ל רשות לא קמיבעיא לי פירוש כי אינו חייב לחזר אחריה עד שיראה אותה כדי לברך עליה כי קמיבעיא לי חובה והוא אם חייב לומר זמן בר״ה עכ״ל ובש״ות הרב מהר״ר יחיאל טראבוטו סי' ע׳ כתב משם מרדכי ישן וז״ל פי' בקונטריס בראיה ראשונה שאני רואה ולהכי קאמר רשות לא קמיבעי' לי דפשיטא דבראיה בעלמא חובה הוא עכ״ל ומזה מוכח דכשאוכל חובה לומר זמן ועמ״ש הרב כנ"הג והרב מג״א אברהם ודוק.
ג
דין ד׳. הגהה. והם כשני מיני גודגניות וכו' בברכות אמרו ג' נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן גודגניות ופירש״י צירי״זי. ופ׳ בכל מערבין אמרו דגדגניות מרובי בנים יאכלו ופירש״י אליי“נדרא וקבלתי מרבותי דגוגדניות בוי״ו הוא פרי ומפרש רש״י צרי״זאס וגדגניות חסר הוא מין ירק ושם מפרש רש״י אליי"נדרא הוא מין זרע כמו והמן כזרע גד ופירש״י אליי״נדרא. הרב עזריאל דיינא בתשובותיו כ״י ועמ״ש הרי״טבא בחידושיו לעירובין שם פ״ג ודוק.]