אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

שיורי ברכה

סימן ריח

[סימן רי״ח. א

דין ז'. על נס של אדם מסיים וכו׳ ק״ק מדאמרו בשוחר טוב מזמור י״ח מהו סלע המחלוקות שבשעה שהיו דוד וחיילותיו עוברין על אותו מקום שנעשה לו נס בו היה מתחלק מחיילותיו הוא ות״ר אנשים שהיו עמו באותה שעה הוא והן יורדין מעל סוסיהן ומשתטחין על פניהם ונופלין על פניהם ואומרים ברוך שעשה לנו נס במקום הזה וכשהיה המחנה שלו מתחלק באותו מקום מקצתן עומדין ומברכין ומקצתן עומדין ואינם מברכין לפי שלא היו עמו באותה שעה לפיכך נקרא סלע המחלוקות. ואם איתא דעל נס אדם מסויים צריכי כ״ע לברך מי לנו גדול ומסויים כדוד המע״ה דבימי שאול הוא המוציא והוא המביא וכבר נמשח משמואל למלך. והגם דאמרינן דאין למדין הלכה מפי מדרש הא דידן אלימא טפי דאתמר בי מדרשא דהכי הוה עובדא. ובירושלמי אינו מבורר דין זה כל הצורך כמבואר בב״י ואחרונים ומהאי עובדא דדוד המע"ה דקאמר במדרש נכריע דפי׳ הירושלמי הוי דתרתי בעינן שיהיה רבו ואדם מסויים כמ"ש הרב מגן אברהם וגם למ״ש הרמב״ן דמתלמודין מוכח דעל נס רבו מברך תיסגי לן לומר דעל נס רבו מברך אבל על אדם מסויים נימא דלא יברך וי״ל דשאני דוד המע״ה רבו בפרק דאתרחיש ליה ניסא רוב ישראל היו טועים שהוא מורד במלכות וחייב מיתה ולפי דעתם ודאי אין לברך ואף על גב דבתר הכי ניכר האמת כיון דבעת הנס היה פשוט לרוב ישראל דאין לברך גם אח״כ שהוברר הדבר אין לברך א״נ דלא ניכר שום דבר של הנס בסלע ואין לברך כי אם דוד המע"ה ואנשיו דאתרחיש להו ניסא. א״נ דאין מביאין ראיה מהאי עובדא דקדים טובא לזמן דתקין אכנ״הג הברכות. ואימור דקים ליה לירושלמי לדעת הרשב״א והתוספות וסיעתם דכי תקרן אנשי כנסת הגדולה הברכות תקון לברך אנס אדם מסויים:]

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה