ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן ריח
א
דין א׳. הרי הם כשאר ברכות וכו' כן דעת רוב הפוסקים לאפוקי דעת הראב״ד דסבר דברכו׳ הראיה אין צריכות שם ומלכו' כמ״ש הטור ומרן בב״י ויש סמך לדברי הראב״ד ממ״ש בעכו״ם דף ך' דרשב״ג ראה עכו״ם נאה ואמר מה רבו מעשיך וקאמר הש״ס דאודויי אודי כההיא דהרואה בריות טובות ומשמע דרשב״ג לא בירך ואפשר דמסוגייא זו נפקא ליה להראב״ד ועמ״ש לקמן סימן רכ״ה בס״ד ודוק היטב:
ב
דין ב'. על נס שנעשה וכו' ואפי׳ נעשה לקצת שבטי' וכו' עמ״ש הרב מגן אברהם והרב יד אהרן ושאר אחרונים ואנא במימרא וסייעתא דשמיא הארכתי בדבריהם בעניותנו בספרי הקטן שער יוסף דף מ״ט ע״ג וע״ד. וראיתי להרי״טבא בחי' מ״ק דף כ"ו גבי רוב ציבור במעשה שהיה שכתב פי' הרמב"ן לא אמרו אלא כשהיו שם כל ישראל או רובם וכו' וי"א דכל שהוא רוב שבט אחד קרי רוב ציבור כדאמרינן בהוריות ואף מאן דפליג התם הכא מודה דרוב שבט אחד רוב ציבור מקרי עכ״ל ולכאורה לדעת י״א ה״ה הכא דלכ״ע רוב שבט סגי וכפ״ז קשה על י״א מהירושלמי דמשוי הך לההיא דהוריות ואפשר די״א אההיא דוקא אמור ודוק:
ג
דין ד'. שעשה לי נס במקום הזה וכו׳ מי שנעשה לו נס בעליה והוא דר למטה ואינו עולה בעליה. אם אחר שלשים יום עולה לעליה צריך לברך דמקו׳ מיוחד בעינן אף שגוף העליה היה רואה בהיותו דר למטה הרב מהרי״טץ בתשובותיו סי' פ״ז. ומהר״ם מזרחי בס' פרי הארץ ח״א סי׳ ז׳ גמגם בראיתו. וכבר הרב מהר״א גאטינייו בריש ס' צרור הכסף תריץ יתיב דברי מהריט"ץ ודבריו ברורים ופשוטים:
ד
וכל יוצא יריכו וכו' אפילו אותם הנולדים מקודם כ״כ הרב מגן אברהם והרב יד אהרן חלק עליו. ובס' אליה רבה הנדפס מחדש עמד בזה והלכה זו העלה רבנו ונכדו אפי' נולדו מקודם ושאר יוצאי יריכו דוקא נולדו אח״כ. ולי ההדיוט נראה דדבריהם אינם מוכרחים והעיקר כדברי הרב מגן אברהם דאף אם נולדו כבר דין הניין להו מהצלת אביהם וכן משמע מסתמות דברי הפוסקים:
שוב ראיתי להרב מהר״י עאייאש בס' בית יהודה א״ח סי' ו' הביא דברי הרב עולת תמיד שנסתפק בזה ודחאם ע״ש אבל לא זכר דברי הרב מגן אברהם שכתב בהדיא אף אותם הנולדים מקודם והוא תניא דמסייע ליה. ובא״ח אות מ״ה כתב דנכדו מברך ותו לא:
ה
יין ז׳. על נס של אדם מסויים וכו׳ עמ״ש בספרי הקטן שער יוסף דף ן' והן עתה נדפס ס׳ אליה רבה וראיתי שכיונתי במקצת לדבריו של גדול: