ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
שיורי ברכה
[סימן רט״ז. א
דין ב'. המוסק וכו׳ עמ״ש הרדב״ז בתשובותיו סי׳ תרצ"ב ובס׳ דגול מרבבה האריך בזה:
ב
דין ט׳ נרגיס וכו׳ בפנים כתבתי מאי דחזיתיה להרב מהר״ש הבדלה בתשובה כ״י כד הוינא טליא. ועתה אחר שנדפס באה לידי תשובת הרב הנז׳ וראיתי שהאריך הרבה וזו הלכה העלה שהירא דבר ה' לא יסמוך על המנהג אלא יברך על נרגיס בין דגינה בין דשדה ועל הזינבולי״ס ומישקירומי״ס וכיוצ' שעץ שלהם רך עשבי ועל ליריו וכיוצא מיני מספק וכן בו"יאולאס מיני מספק וכן באלחאבק״א והמברך בליריו עצי ועל האלחאבאק״א עשבי עושה שני הפכים עכ״ד והרב המובה״ק מהר״ר שביתי נאואוי בתשובה כ״י חלק עליו והסכים דדבר שברכתו עצי אם ברך עשבי יצא ובליריו ומה שאנו קורין נרגי״ס והזינבולי"ס והוי״אולאס עשבי ועל האלחבאק״ה עצי. ומתבאר מתשובת הרב הנז' דלא יצא בעשבי אלא בדבר שדומה לעשב אבל לא במה שהוא אילן ממש ובדבר שמסתפק אם נדון אותו באילן או עשב יברך עשני ובהכי אתנחו ליה דברי הרוקח שכתב דמברך עצי ואח״כ ואח״כ עשבי ופירש מרן בית יוסף דמדמי ליה לברכת בפ״הע דלבעל הלכות גדולות מברך קודם ואח״כ בפ״הא וקשה דהתם בדיעבד יצא בפירו׳ האילן בברכות פ״הא ולפי האמור ניחא דגם מה שמברכין עצי בחילפי דימא וסימלק אם אמר עשבי יצא דסוף סוף הם כמו עשבים ואינם אילן ממש וזהו שכתב רש״י סימלק יאסמ"ין והוא מין עשב בגמ' אמרו עצי אלא דאף שברכתו עצי עשב מיקרי שאינו אילן ממש. זהו תורף דברי הרב מהר״ש הנז׳ בתשובתו כ״י הנז'. וק״ק דהרוקח סתמא קא פסיק ותני וכפי דבריו יש חילוק בין דבר הדומה לעשב לאילן ממש ואם היה אילן ממש אין צריך להקדים עצי דאם בירך עשבי לא יצא והרוקח סתמא קאמר. ותו דלא זכר דהר״ם במז״ל פ״ט כתב דבר שהוא ספק אם מן עץ או מן האדמה מברך מיני וכן כתב רבינו יונה וכן משמע מהתוס' דף מ״ג ומוכח דעשבי אינו פוטר עצי אף דיעבד וק״ק על הרב אליה רבה שהוצרך להביא זה מדברי מהר״ם ריקאנטי בפסקיו סי׳ ע״ט דכתב דדבר שמסופק אם יברך עצי או עשבי יברך מיני וגם לא זכר מהר״ש הנז׳ דהרב ב״ח פסק בפירוש דאם בירך עשני על עצי יצא והיינו כדמשמע מהראשונים ומהר״ם ריקאנאטי והוא הפך דבריו. וכן כתב בס׳ יד אהרן משם הרב הלק״ט דלא יצא וכן כתבתי לפנים אות ט״ו משם מהר״י פאראג״י מהמה בתשובה כ״י וכ״כ בס׳ גן המלך סי' צ"ט וחלק על מ״ש מרן בטעם הרוקח. והגם דמדברי מרן בב״י משמע קצת דיצא ממ״ש כדעת הרוקח. מ״מ לאו בפירושא אתמר ותו דהא איכא כמה חולקים בפי' וכוותייהו משמע מהראשונים ולכן יש לחוש בדבר שהוא ספק אם עצי אם עשבי לברך מיני ודלא כהרב מהר״ש נאואוי בתשובה הנז׳ כצ״ל.
ג
מפוגם כתב שבולי הלקט עשבי ומהר״ש הבדלה בתשובה כ״י הנז׳ חקר דשנינו בכלאי' דהפוגם ירק ועין רואה שהוא אילן ותירץ מהר״ש נאואוי בתשובה הנז' שכתב בה״ג בצלף שדרך האילן לפירותיו לא לאכול עליו ומה שהוא לאכול עליו או נטעי ליה אדעתא דעליו ואינו עושה פרי אחר וענו אינו שום לכלום זה נקרא ירק שרוב עשבי השדה הם לאכלם כמות שהם ואף שנראה בו סימני עץ וצורתו וזהו טעם לפי״גם שנקראת ירק דעיקר מה דנטעי לה הוא לעלים דהעץ אינו שוה לכלום ואינו עושה פירות ז״התד הרב מהר״ש נאואוי הנז׳.
ד
לפנים לעיל נ“ד ע״ב בדבור המתחיל "אנן אכתי". דרבא לא אמרה וכיוצא בזה הקשה רבינו יונה גבי קפריסין ועמ"ש לפנים סי׳ ר״ב אות ז' ומה שישבתי שם לא סליק הכא כאשר יראה המעיין.