אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

שיורי ברכה

סימן רה

[סימן ר״ה א.

דין א׳. ותומי וכרתי כשהם חיים בפ"הא וכו' מרן כתב דדעת הרי״ף דתומי וכרתי בין חיים בין מבושלים בפ"הא וכמ״ש רבי׳ יונה וכן כתב הגאון הרמ״ע באלפסי זוטא כ"י וז״ל על הירקות אומר בפ״הא ואפי׳ תומי וכרתי שע״י האור בטל חריפותם לא בטל טעמם עכ״ל ובפנים אנן בעניותין יישבנו קצת דעת הטור בעד הרי״ף והגאונים ע״ש. ועתה ראיתי בתשובות הגאונים כ״י תשובה שלימה להגאון רבינו חננאל רבו של הרי״ף שכתב וז״ל בסי׳ ק׳. הא דדרש רב חסדא כל שתחילתו שהכל שלקו בפ״הא פשטינן לה כגון קרא חייא וכרובי וסלקא שאין דרך בני אדם לאכלן חיין ואם אכלן מברך עליהן שהכל שלקן דאשתני לעילויא בפ״הא והכי הלכתא דליכא מאן דפליג עלה אבל הא דאמרינן כל שתחלתו בפ"הא שלקו שהכל וכגון תומי וכרתי דכיון דשלקן אשתנו לגריעותא ליתא מדר' יוחנן שאכל זית מליח ובירך עליו תחילה וסוף וקי״ל מליח הרי הוא כרותח וזית זה שמלחו כאלו שלקו הוא ולכתחילה מברך עליו בפ"הע ולבסוף ברכה אחת מעין שלש ש״מ דשלקות לא אשתני לגריעותא אלא אע״ג דשלקו בפ״הא בתחילתו וכ״כ רבינו האיי ז״ל עכ״ל תשובת רבינו חננאל כ"י. ואחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת אתה הראת לדעת דכל מה שצדדנו וכל מ״ש האחרונים לישב דברי הטור בדעת הגאונים והרי״ף לאו קושטא הוא. והרי תשובת רבינו חננאל רבו של הרי״ף הנז' מכרזת ואומרת דליתא להא דשלקו אשתני לגריעותא אלא שלקו' לא גריעי בשינויא דידהו ותומי וכרתי חיים ומבושלים בפ״הא וכתג שכן הוא דעת רבינו האיי גאון. ונמצאו דברי. התוס׳ ורבינו יונה בדעת הרי״ף בתומי וכרתי חיים. חיים וקיימים. וכן מבואר בפסקי רבינו ישעיה הראשון כ"י בשבלי הלקט סי' מ״ד. ועתה בא לידי ס' דרישה ופריש׳ א"ח הנדפס חדש ממש וראיתי שכיונתי לרוב דבריו בישוב דעת הטור באשר יראה הרואה בדרישה ופרישה ומאי דכתיבנא בעניותין לפנים. אבל אנן מה נענה אחר שראינו דברי הגאונים בגופן שלהם עצמן והם הפך דברי הטור כמבואר ותו לא מידי. והר״ד אבודרהם שער ג' נמשך אחר דברי הטור והשוה תומי וכרתי לשלקו' דכרוב ודלעת חיים שהכל ומבושלים בפ”הא דאשתנו לעילויא.

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה