אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

שיורי ברכה

סימן קפג

[סימן קפ״ג. א

דין ז׳. נכון הדבר שכל א׳ מהמסובין יאמר בלחש וכו׳ עמ"ש התשב״ץ למהר"ם סי' ש״ו ועמ״ש לפנים.

ב

דין ט'. צריך לישב וכו' מ״ש לפנים משם מהר״ר אליה עתה ראיתי שהוא תוס' ס״פ ג׳ שאכלו.

ג

וגם לא יהא מסב וכו׳ מפני מורא שמים ק״ו ממורא רבו שפוטר מן ההסבה בלילי פסחים. הרמ״ע בס' אלפסי זוטא כ״י.

ד

כתב מרן בב״י וז״ל כתוב בא״ח אבל יושב יושב ומברך אכל מסב מתעטף ומברך נרא' מכאן שיכול לברך כשהוא מסב עכ״ל וס' א״ח עתה איננו פה עמנו וגם ליתיה בשאלה. וראיתי בס' דרישה שנזדמן לשעה שתמה שהוא נגד הש״ס ואפש׳ דסבר דכיון דאינו אסור לברך בהסבה אלא משום גאוה א״כ כשמתעטף הוא מסב בהכנעה עכ"ד ולא זכר הרב שהוא ירושלמי והביאו הר״ר אבודרהם והסמ״ג עשין ז״ך דאלמלא לא אשתמיט מיניה הירושלמי הוה מיתיב עליה דאיך שביק בבלי ופוסק כירוש' וכן הסמ״ג שהביא הירושלמי כתב עליה ובגמ' שלנו פוסק בכלן יושב ומברך וגם מה דכתב ודוחק לומר שהיה לו גירסא אחרת ודאי דוחק דכבר מפורש דמקור דבריו מהירושלמי. ותו דארחות חיים בתרא הוא וכלהו רבוואתא מייתו לנסחתין והגם שיש לצדד בזה מ״מ הדבר ברוד דנעלם ממנו הירושלמי:

וחזה הוית להרב אליה רבה שהביא דברי א״ח וכתב וז״ל ונראה דלא פסקו בש״ע שהוא נגד הש״ס וצ״ע שגם באבודרהם ראיתי שכתב בא״ח וכתב שהוא ירוש' משום שמתעטף רשאי להסב מיהו מצאתי בסמ״ג וכו' אלמא דאין חילוק בין מתעטף ואין הלכה כירושלמי זה וצ"ע עכ"ל ולא ידעתי היכן מצא בהר״ד אבודרהם דיהיב טעמא משום שמתעטף וז״ל מהר"ד אבודרהם הל׳ ברכות סוף שער א׳. והאוכל בין יושב בין מהלך הלכתא יושב ומברך ואמרינן בירושלמי אכל כשהוא מהלך עומד ומברך אכל עומד יושב ומברך אכל יושב מסב ומברך אכל מסב מתעטף ומברך עכ״ל הרי מבואר דהר״ד אבודרהם לא קאמר מידי אלא מייתי הירושלמי לחוד והיכי קאמר הרב הנז' דהר״ד אבודרהם כתב שהוא ירושלמי משום שמתעטף. ותו ק״ק דלא הזכיר להרב דרישה שעמד על זה כי אורחיה דשמעתיה בפומיה ומה גם הכא הו״ל לעורר עליו דלא זכר הירושלמי והסמ״ג. גם האי טעמא דמתעטף כתבו הדרישה מדנפשיה. ואם נפשך לומר דט״ס נפל בס׳ אליה רבה וחסר תיבה אחת וצ״ל ונרא׳ משום שמתעטף רשאי להסב והיא ישוב שלו דתריץ יתיב דברי א״ח ומהר״ד אבודרהם וכמה דתרגמה הרב הדרישה ולא מייתי מהר״ד אבודרהם אלא דקאמר לה משמא דגמרא ירושלמית ואיהו מפרק לה דשאני הכא כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו. בכל זאת מדעתי כי קשים דברי הרב אליה רבה דאיך אפשר לומר דדעת הר״ד אבודרהם דלא הותר מסב אלא משום שמתעטף והלא קאמר אבל יושב מסב ומבדך אלמא בלי עיטוף אמר שמותר להיות מסב. ותו דמשמע דטפי עדיף מסב בלי עיטוף מיושב דכוליה לישנא רהיט דכשהוא מברך ליעול דרגא ממאי דהוה בעת אכילה וכך הוה מסדר דאם אכל כשהוא מהלך יברך מעומד שהוא בישוב טפי ממהלך ואם אכל עומד בבואו לברך ישב ויברך ואם אכל מיושב כי אתי לברוכי עוד יוסיף להסב ואי אכיל בהסבה כאשר יברך יתעטף באופן דבעת הברכה יעשה דבר נוסף ממצבו בעת אכילתו וא״כ נמצ' דמסב טפי מיושב ומאי קאמר דלא שרי מסב אלא כי יעטוף:

ואפשר לומר דכל תורפיה דמהר״ד אבודרהם דמייתי הירושלמי לא נצרכא אפס קצהו דשרי לברוכי מסב ומתעטף ולזה דוקא הביאו אבל כל שאר החלוקו׳ לאו הלכתא נינהו כלל וכבר אמר בסמוך הלכתא יושב ומברך דהיינו מאי דאמרינן בתלמודין ומהא מוכח דאין הלכה כירושלמי וזה דעת א״ח שכתב אכל יושב יושב ומברך והיינו דלא כירושלמי דקאמר אכל יושב מסב ומברך ובזה הורה דטפי עדיף יושב ומיהו סבר דכי מתעטף שרי לברוכי מסב. והיינו דקאמר מכאן נראה שיכול לברך כשהוא מסב והיינו כי מתעטף אבל מסב לחוד לא. וזה דעת א״ס ומיהו בש״ע לא רצה לפסוק כן דכיון דכוליה ירושלמי בחלוקות הקודמו׳ דלא כבבלי אימור דגם זו אינם הלכה ובפרט דלא מייתו ליה גדולי הפוסקים והסמ״ג כתב בהדיא דאינה הלכה אך דעת אבודרהם וא״ח אפשר לישב. ויתכן דכל זה כיוין הרב אליה רבה אלא דמאי דקשיא ליה מהסמ"ג לאו קושיא היא דא״ח והר״ד אבודרהם פליגי עליה. עוד עלה על לבי לישב להר״ד אבודרהם שראיתי להרמב״ם ריש פ״ד דלא כתב אלא חלוקת מהלך ועומד ולא הזכיר מסב גם מהר"ד אבודרהם עצמו בתחילת דבריו לא כתב אלא יושב ומהלך. וזה מורה דהיתה גירסא אחרת דאף דהרי״ף והרא״ש גרסי מסב כנסחא דילן מהרמב״ם והר״ד אבודרהם נראה דהוו גרסי דוקא מהלך ועומד או יושב ולא מסב ואם כנים אנחנו בזה יתכן לומר דמהר״ד אבודרהם ראה שתי הגירסאות ובחר בזו דבהא אתי שתי חלוקות הירושלמי כהלכה כלומר דאם הוא מסב יכול לברך מסב בין מעוטף בין בלי עיטוף אבל לא כדאתמר בירושלמי דאם היה יושב מסב ומברך דזה כבר הקדים דאכל יושב מברך יושב רק למדנו שני אופנים מהירושלמי והם הלכה דאם מסב יברך מסב ואם ירצה יתעטף דכפי הבכלי אין צריך עילויא בברכ׳ דאכל יושב מברך יושב כדאמר ברישא ובודאי דגם כי מברך מסב פשוט דיראה הכנעה ולא דרך גאוה. וגם דברי א״ח אפשר לישבם על דרך זה בקירוב אם לא יהיה שם בס׳ א״ח איזה לשון מנגד לזה:

מ"מ לכל הדברות הגם דיש איזה מקום לישב דברי א״ח והר״ד אבודרהם העיקר לדינא כדברי הרי״ף והסמ״ג והרא״ש והטור דאכל כשהוא מסב ישב ויברך ולא יברך מסב ואף כי יעטוף דכיון דרוב חלוקות הירושלמי אינם הלכה ומה גם דאף למתניתא דתלמודין דשרי לברך עומד אם היה מהלך קתני אכל מסב יושב ומברך גם הא דעיטוף ליתא ולעול׳ אינו מברך מסב והוא דעת מרן שלא העלהו על השלחן ועיקר:]

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה