ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קפג
א
דין א׳. כוס של ברכה וכו׳ נראה דאף דלא עבידנא עטור מ״מ לא נעשה הפך ואין להניח כלים רקים בשלחן בשעת בהמ״ז וגדולים נזהרים בזה הרב ברכת הזבח בספרו תפארת שמואל בהגהות הרא״ש סוף פ׳ שלשה שאכלו דף מ"ה ע״א:
ב
דין ב'. מוזגו להודיע וכו' ויש שמשימין מעט לחם כשאין מים שגם בזה ניכר שבח א"י שאי אפשר לשתותו אלא אם כן מחלישין כחו ע״י הלחם שלחם מושך ריח היין ולא נמצא בפוסקים סמך לזה. הגהה כ״י:
ג
דין ג׳. ולא יסייע בשמאלי עמ״ש הרב כנ״הג ועיין מ״ש הרב מנחת יעקב כלל א׳ ס״ק ו' ודוק היטב בדבריו:
ד
דין ה'. יש מי שאומר שאם המברך איטר אוחז הכוס ביד ימינו שהוא שמאל וכו׳ הקשה הרב מגן אברהם דבסי׳ תרנ״א סתם מרן דאזלינן בתר ימין דעלמא וכו' ובאמת בשבלי הלקט שלפנינו לא כתב מזה כלום בבהמ"ז וגבי לולב פסק ליטול בימין דעלמא ואולי איזה פוסק אחר פסק כן בברכת המזון עכ״ל ואין צורך לתלות בפוסק אחר דודאי הוא בשבלי הלקט כאסהדתיה דמרן ומודעת זאת דס׳ שבלי הלקט הנדפס הוא קיצורו בסדר אחר ולדידי חזי לי שבלי הלקט כ״י כפלים לתושיה מתוקן ערוגות ושבלים אך עתה אינו מצוי אצלי. והרב יד אהרן כתב על דברי הרב מג״א הא ודאי קשיא אלימתא היא אבל מ״ש דבש״ל פסק גבי לולב דנוטלו בימין דעלמא ליתא דהרואה דבריו שם יראה שכונתו כמ״ש בבהמ״ז דיטלנו בימינו שהוא שמאל כל אדם עכ״ל ומ״ש שהיא קושיא אלימתא יש לישב קצת דכן ארחות מרן זימנין דבחד דוכתא מייתי פלוגתא ובדוכתא אחריתי סתים לן. והכא באומרו יש מי שאומר שאם המברך וכו' להורו׳ נתן דהוא מחלקת כי האף אמנם שכתבו רבנן בתראי דכי הוה חזי סברא חדתא דלא נזכרה בשאר פוסקים נקיט לה בהאי לישנא דיש מי שאומר הגם דליכא פלוגתא ולא רבו עליה מ״מ לא ללמד על הכלל דכל דוכתא דקאמר מרן יש מי שאומר הכי הוי דודאי משכחת לה דכי איכא פלוגתא קאמר ויש מי שאומר וכמאי דכתיבנא בעניותין בח"מ סי׳ ט"ז בס״ד וה״נ כונת מרן דקאמר דיש מי שאומר היינו להורות דאיכא פלוגתא ובסי׳ תרנ״א גלה סודו שדעתו לפסוק דאזלי' בתר ימין דעלמא כן נראה לישב קצת ודוחק:
ומאי דדחי הרב יד אהרן מ״ש הרב מג״א דהש״ל פסק ליטול לולב בימין דעלמא לכאורה היה נראה דאפשר לפרש דברי הרב ש״ל כפירוש הרב מג״א דכיון דהתם ימין אינו לעיכובא ד״ה לעולם יוצא כאשר יראה המעיין בדברי ש״ל סי' קי"ח:
אך אוסיף להביט במרדכי דסוכה בחידושי אנשי שם על המרדכי דמייתי לשון רבינו יואל הלוי בשאלת ריגנשפורק באורך אשר משמו מייתי לה בשבלי הלקט ומשם מוכח דלכתחילה יטול בימינו שהוא שמאל כל אדם והכי דייקי דבריו בשבלי הלקט ועיין בארחות חיים הל׳ לולב דף קט״ו ע״ב אות כ״ד ומ״ש שם כדק"יל גבי תפילין נראה שהוא ט״ס ועיין בכלבו סי׳ ע״א ה׳ לולב ומשם בארה ועיין אליה רבה סי׳ תרנ"א ס״ק י״ב:
ה
דין ז׳. נכון הדבר שכל אחד מהמסובין יאמר בלחש וכו' עמ״ש הרב מגן אברהם ועמ"ש בש״ות הרדב״ז ח״א סי' רע״ו ועמ״ש הרב פנים מאירות ח״א סי' ז״ן ויש לדחות ראיותיו ע"ש ודוק:
ו
דין ט׳. צריך לישב בשעה שמברך וכו'. ודורשי רשומות אמרו שרמזו בפסוק ושבעת וברכת וקרי ביה ושב עת וברכת. מהר״ר אליהו בפי' הירושלמי סוף פ׳ שלשה שאכלו משם ה״ר משם אלברט: