ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
שיורי ברכה
[סימן קס״ח. א
דין ו׳. שיעור שאחרים וכו' יש מהאחרונים דסברי דאין לשער בזה כשיעור אכילת פרס מר מוסיף ומר מגרעות נתן וכבר הזכי׳ דעותיהם בס׳ יד אהרן. ומדברי רבינו ישעיה הראשון בפסקיו לכתובות כ״י פ' אעפ״י מוכח דסעודת אכילת פרס היא סעודה שאין למטה ממנה שכתב שם גבי המשרה אשתו ע״י שליש לא יפחות מקביים חיטים כתב וז״ל אי קשיא היאך יספיקו שני קבין בשבוע והרי העומר היה מאכל כל איש ואיש ליום שנמצא העומר לשתי סעודות והעומר הוא מ״ג ביצים וחומש ביצה קרוב לב׳ קבין דהם מ״ח ביצים. מצאתי ששאלה זו נשאלה לרב שלום גאון ז״צוקל והשיב כל מדות חכמים כך הן כל דבר ודבר נתנו בו שיעור למעלה ושיעור למטה וכו׳ אף כאן לענין המשרה אשתו זהו שיעור קטן למטה כדי קיום נשמה ולא לכל אדם פוסקים כן אלא לעני שכך שנינו בד״א בעני שבישראל אבל במכובד הכל לפי כבודו ועד כמה עד ז׳ רביעים ועוד שהם מ״ג ביצים וחומש בכל יום עכ"ל ומזה מוכח דדעת רב שלום גאון ורבי' ישעיה דסעודה כדי קיום נשמה שאין למטה הימנה הוא ג׳ ביצים לכל סעודה דב' סעודות ליום וב' סעודות יתירות לשבוע הם מ״ח ביצים. וזה לכאורה היה סמך לומר דשיעור שאחרים קובעים סעודה הוא יותר מג' ביצים דלא איירינן בעניים וסעודתן הדלה. אבל ראיתי להרמב״ם פי״ב דאישו׳ שכתב דפוסקים לאשה שתי סעודות ביום סעודה בינוני׳ של כל אדם באותה העיר כאדם שאינו לא חולה ולא גרגרן ומוכח דאכילת פרס הוא סעודה בינונית ועיין בלח״מ שם ובא״הע סי' ס״ט.
והרמ״ע בספר אלפסי זוטא כ״י כתב וז״ל דאי קבע עלייהו אכילת פרס מברך המוציא וג׳ ברכות פחות מכאן מברך בורא מיני מזונות ומעין שלש עכ"ל וכן הסכימו קצת אחרונים אלא דמשום דבאכילת פרס גופה איכא פלוגתא בין רש״י והרמב״ם כתב הרב בית דוד דצריך לאכול פחות מג׳ ביצים וכו׳ ורמזתי דבריו לפנים אות ד'.]