אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

שיורי ברכה

סימן קנד

[סימן קנ״ד.

א׳ דין ג׳. וארגז שנותנין בו ס״ת וכו' מ״כ משם רבינו יהודה בן הרא״ש בס' חקת התורה שלו. שאל ה״ר שמואל מאקרי לה״ר אליעזר. יודיענו רבינו אם באלו הארמאריו״ס או תיבות המיוחדות לשום שם ספרי הקדש אי הוי דינם כתשמיש קדושה או לא כי ספק הוא בידי אם יוכל להשתמש בהם תשמיש חול נראה דוקא בימי רבותינו שהיו ספריהם נגללים ואין להם תיק וכיסוי אחר כדאמרינן בקומטרי דספרי תשמיש קדושה הוא אבל בזמן הזה שכל ספרינו מכוסים בקרשים או בעורות או בנייר א״כ אותו כיסוי הוא תשמיש קדושה והתיבות תשמיש דתשמיש. כך אני מדמה הלכה למעשה השיב. כדאי הוא רבינו לסמוך עליו כל שעה אמנם שואל אני אם יש לחוש דלפעמים תוך הארמאריו״ס או התיבות שמים קונדריסים ואולי אין אנו משימים אותם אלא לנטורי בעלמא עד שנהיה פנויים לכסותם בקרשים או בעורות ונמצא כי תיבות אלו הו״ל כמו אנדרונא דלנטורי בעלמא הוא דעבידא. והשיב. כדעתך כן דעתי משום דאזלינן בתר רוב תשמישיהו והוא שמשימים בהם ספרים מכוסים והקונדרסים הוו לגבייהו מיעוטא דמיעוטא ובטלי לגבי שאר ספרים המחופים.

ב

נשאל לחכם מי שהיה לו ס״ת מונחת בארון ועשה לו ארון אחר והושם בו אם יוכל להשתמש בארון ראשון לשים בו הגמרות ופירושים ושאר ספרים והשיב שהוא מותר וראיה מפ״ק דשבת גבי י״ח דבר דגזרו שלא להצניע תרומה אצל ספרים שהיו אומרים האי קדש והאי קדש נמי וגזרו לפי שהיו העכברים מפסידים הספרים אגב האוכלים משמע אי לאו הכי כי הכא דליכא אוכלים שרי ואין זו ראיה דהתם הס״ת במקומה עומדת ובקדושתה קיימא ועוד דשמא קדושת תרומה הוי כקדושת ס״ת אבל הכא שאין הס״ת לשם אסור להניח שם הגמרות והפרושים שהרי מורידין הארון מקדושתו כדאמרינן גבי תיבותא דאירפט דאסור למעבד מיניה כורסיה. ס׳ חקת התורה לר״י בן הרא״ש:

ג

דין ד'. מטפחות ס"ת שבלו יכולים וכו׳. אבל אין יכולים לתתם לעניים הרב מהר״ש בן הרשב“ץ:]

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה