ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן קנד
א
דין ב'. השוכרים בית ומתפללין וכו׳ אף שאין להם קדושה לענין מכירה מ״מ אין יכולים לנהוג בהם מנהג בזיון. הרב כנה״ג בתשובותיו הנדפסות סי' כ"ו:
ב
אם נעשה ברשות המלך אף שאין להם בו אלא חזקה יש בו קדושה מהר״ש הלוי סי' מ"ו. ובית המדרש אף שלא נעשה ברשות המלך יש בו קדושה הרב כנה״ג בתשובה הנז':
ג
דין ב׳ הגהה. דהוי תשמיש דתשמיש וכו'. כותרות עמודי ס״ת מעצמות יקרים אסור לעשותן עמודים למגילה. כן הסכימו שתי נרות המזרחיו״ת רבני ירושלים בשו״ת פרי הארץ ח״ב סי׳ ג׳ וכן הסכי׳ מורי הרב זלה״ה ושאר רבני עיר קדשנו תוב״ב.
ד
דין ט'. המתנדבים ס״ת וכו' נהגו שבכל כלי הקדש שמתנדבים מנורו׳ כסף ורמונים ולוחות כסף וזהב ופרוכות לכתוב שמם עליהם והטעם דאין נדבת היחידים מבטל נדבת הצבור דיכולים להתנדב הרבה כמותן אבל בדבר שהצבור נדחין מפני נדבת היחיד אין לו לכתוב שמו עליו. הרב צמח צדק סי׳ ן'. והאריך בזה:
ה
דין י״ב. אם הוא מאוס וכו׳ והר״ש בן הרשב״ץ סי׳ שס״ד כתב דכל דמותר באכילה מותר להדליקו בבית הכנסת וק״ק דלא הזכיר דברי רבינו ירוחם הללו דאם הוא מאוס אסור בהדלקה מטעם הקריבהו נא לפחתך ועיין מ"ש הרב מגן אברהם:
ו
שמן של בית הכנסת לעולם הוא זמנו ואסור ליהנות ממנו אלא אם כן מכרוהו זט״ה במא״ה וקנו מדמיו ס״ת דמעלין בקדש ואם אין בו אלא הזמנה אין צריך עילוי הרשב"ץ ח"ב סי' קע״א:
ז
דין י״ג מותר לקרות לאורו. פסק כרב נטורנאי ויש לדקדק מדין שאחריו ועיין מה שישב בשו״ת בית יהודה סי' כ״א:
ח
דין י״ד. הגהה. נר שהוא לצורך גדול וכו׳ אבל להדליק פיפ״א של טאבק״ו אסור. בית יהודה שם.
ט
במג״א הביא תשובת צמח צדק סי׳ ע"ב בקנין המצוות ועמ"ש בפנים מאירות ח״ב סי' כ״ה: