ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
שיורי ברכה
[סימן קל״א. א
דין ב'. הגהה. במקום שיש ארון וס״ת וכו׳. זו סברת הרוקח והמדקדק בדברי הפוסקים בעיניו יראה דפליגי על הרוקח ואפשר דכל הפוסקים פליגי עליה כנראה מסתמות דבריהם. הרב מהר״ם מלמד בשו״ת משפט צדק ח״ג כ״י והאריך בזה.
ב
עיר שנהגו כסברת הרוקח ובא חכם ממקום אחר ורוצה להכריחם כמנהג מקומו דנופלים על פניהם בכל מקום לא טוב עושה ואין לשמור לו כיון שנהגו על פי סברת הרוקח ואפילו קצתם מצו לעכב הרב משפט צדק ח״ג כ״י בתשובה הנז׳ באורך.
ג
דף ל״ב ע״ד שיטה ך׳ ואם נאמר דט״ס וכו'. שוב ראיתי מאמר השוחר טוב ורובו בילקוט סוף ויחי ואין מקום לתלות בט״ס כלל כמבואר לכל מראה עיני.
ד
לעיל בדה״מ ומ״מ ואחר זמן רב בא לידי ס׳ בית לחם יאודה על ש״ע י״ד וראיתי שם סימן רס״ה ס״ק י״א שכתב דבק״ק וילנא על פי הוראת גאון כשמתפללין בעזרה ביום המילה המנין ראשון אין אומרים נ״א אף שמתפללין קודם תפלת בית הכנסת אך אח״כ בשאר תפלות אומרים.
ה
בשעה שהצבור נופלין אף שהוא לא התפלל עמהם צריך לעשות נפילת אפים עם הצבור לפי מ״ש במדרשו של רשב״י וכן ראוי לנהוג ליפול על פניו ולכסות עצמו בטליתו כמו שעושין הצבור אף שהוא אינו אומר נ״א והוא בזמירו' וכיוצא. הרב מהר״ר אברהם חזקוני בספר שתי ידות דף ל״א ריש ע״ב.
ו
כשאומר י״ג מדות ה' ה׳ יש לכרוע ואע״ג דזוקף בשם שאני הכא דאחר י״ג מדות כתי׳ וימהר משה ויקוד ומיהו אין לכרוע אלא ישוח מעט. מהר״ם ממודינא בשם מהר״י קולון ז״ל בליקוטיו כ״י]: