אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

שיורי ברכה

סימן נז

[סימן נ"ז. א

דין ב׳. מקום שנהגו לצעוק וכו' ודקא אמרינן אסור לאשתעויי בין ישתבח לפריסת שמע הני מילי מידי דלאו צרכי צבור נינהו אבל לצרכי צבור או לצורך מי שבא להתפרנס מן הצבור ובעי למפסק ליה צדקה איסורא ליכא אבל בתר דמשתעי צרכייהו קאים חזנא ומקמי דלימא ברכו פתח יתגדל ויתקדש וכו' ולפני ישיבה שאין דרכם של ב״י לספר אומר ברכו ואין צריך לומר יתגדל. סדר רב עמרם גאון כ"י. ותחילת לשון זה הביאו בשמו הטור לעיל סי' נ"ד. ומסוף דברי הגאון מוכח דלא כאשר חשב מור״ם בדרכי משה שם סי' נ״ד דהקדיש לא נתקן רק על פסוקי דזמרה ובכח סברא זו ביטל המנהג שנהגו בעירו להפסיק בין ישתבח להקדיש והנהיג להפסיק בין קדיש לברכו ושוב מכח דברי א״ז בשם תשובת הגאונים החזיר המנהג דאין להפסיק בין קדיש לברכו אך יאמר החזן קצת פסוקי דזמרה קודם שיחזור ויאמר קדיש ע״ש באורך וכן כתב בהגהה שם דנשחוזרין להתפלל יאמר ש״ץ מקצת פסוקי דזמרה ויאמר קדיש עליהם כי לעולם אין אומרים קדיש בלא תהלה שלפניו וכו' ע״ש ומדברי הגאון מבואר דהקדיש לא קאי על פסוקי דזמרה ומעיקרא אין אומרים קדיש אלא בצבור דזמנין דמפסקי כדי לומר ברכו סמוך לקדיש ובישיבה דאין דרך להפסיק אין אומרים קדיש. גם מוכח דבתר דמשתעו צרכייהו אמר חזנא תכף קדיש בלי אמירת פסוקים . ומור״ם בדרכי משה סמיך על דברי הכלבו דמייתי התם. אך דברי הפך הכלבו כמבואר אל עי״ן הקור״א.]

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה