ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
סימן נז
א
דין א'. אומר שליח צבור ברכו וגו׳ אמרו בירושלמי ס״פ שלשה שאכלו שמואל אמר אני איני מוציא עצמי מן הכלל התיכון הרי הקורא בתורה אומר ברכו אמד רבי אבין מכיון דהוא אומר המבורך אינו מוציא עצמו מן הכלל. והזכירוהו הפוסקים. וראיתי בס׳ ארחות חיים דף י״א שכתב ויש לתמוה היאך תקנו לומר ברכו דברכו משמע שמוציא עצמו מן הכלל א״כ הי״לל נברך כברכת המזון וחזינן דאמר שמואל לעולם אל יוציא אדם עצמו מן הכלל והשיב ה״ד נתן על זה ואמר הכא שאני דכיון דאמר המבורך לא אפיק נפשיה מן הכלל והוי כמו נברך עכ״ל וקשה דנעלם מהרב ז״ל ומה״ר נתן ומהכלבו סי' ח' דהן הן הדברים הנאמרים משמא דגמרא דבני מערבא ומייתו ליה גדולי הפוסקים הרי״ף והתוס׳ והרא"ש והרשב״א. וכזאת וכזאת קשה על האגודה פ׳ שלשה שאכלו דמטי נה משם ר״י ע״ש. וכבר עמדתי על זה בספרי הקטן שער יוסף דף ז"ך ע"א: