אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

שיורי ברכה

סימן מט

[סימן מ״ט. א'

אף דקי״ל דדברים שבכתב וכו'. לפנים הבאתי מ״ש בירושלמי פ׳ הקורא עומד דלא יקרא התרגום בכתב אלא בע״פ ופסקו הרמב״ם פ' י״ב דתפילה. וק"ק על הרב יד מלאכי דף ר״ז שהביא משם הרב כנ״הג דבתרגום שרי לומר בע״פ והביא ראיה מהב״ש שכתב משם הריטב״א על רב יוסף ע״ש ונעלם ממנו הירושל' הנז' שהביאו הרי"ף והרמב"ם וכל מה שהבאתי לפנים. וגם בפסקי תוס׳ בעכו״ם אות צ״ד כתוב וז״ל רב יוסף שהיה סגי נהור רגיל היה לתרגם דדברים שנכתבו וכו' וכן כתבו התוס' ריש פרק כל כתבי דשרי למימר על פה תרגום כדמתרגם רב יוסף וכן כתוב בפסקי תוספות שם אות שע״ו וקצת קשה על התוספות פ' כל כתבי דלא הביאו ראיה מהירושלמי דפרק הקורא עומד דהירושלמי אוסר לקרותו בכתב ולא שרי לתרגום אלא בע״פ. דההיא דרב יוסף יש לדחות כמ״ש התוס' ריש קמא. ותו דהירושלמי הנז' יש לפרש מאי דאסור לקרות בהן דתרגום אין לקרותו מן הכתב אלא בע״פ והוא הפך מפירוש הרב פורת עיין שם ודוק היטב כי קצרתי ועמ״ש הר״ן פרק הקורא את המגילה והביאו בס׳ אליה רבה עיין שם ודוק וכל זה נעלם מהרב יד מלאני וכדומה שגם מהרב כנה״ג. והרב מהרח"א בספר ישרש יעקב דף צ״א ע״ב הקשה דמשמע דאיסור זה מדאורייתא וכפ״ז איך דחינן ליה בעבור איסור ברכה שאין צריכה שהוא דרבנן כמ״ש פ' בא לו וסלקא בצ״ע. ולפנים הבאתי דברי הרב עצמו במקראי קדש שהוכיח בפשוטות דאיסור זה דרבנן משמעת׳ דפ׳ בא לו וכבר כתיבנא בעניותין לפנים דאינה ראיה ועמ״ש רא"בן סימן מ"ב ובשו״ת מהר״ם דפוס פראג סי' שי״ג והרב מהד״א אזכרי בס' החרדים והרב חוות יאיר סי׳ קע״ה ודוק:]

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה