אור ברסלב

ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]

שיורי ברכה

סימן לב

סימן ל״ב. א

דין ג׳ אם זרק עפרות זהב וכו' עמ״ש בי״ד סי׳ רע״ו אות ט״ז בס״ד.

ב

דין ח׳. או לשם ס״ת וכו׳ עמ״ש בשו״ת עבודת הגרשוני סימן כ״ה וש"ות פנים מאירות בח״ג סי׳ י״א.

ג

דין י״ב משום דנפיש וכו' עיין מאי דכתבינן בעניותין בי״ד סי' רע"א אות א' בס"ד.

ד

דין ט״ו. בירושלמי משמע וכו׳. עמ״ש בש"ות פנים מאירות ח״ב סי' ט״ז ובתי כהונה ח״א בשו״ת סי׳ י״ב ובית דוד סי' כ״ג הנמשך.

ה

הגהה. מיהו אם אנו רואים שלא נשאר צורת אות וכו׳ עמ"ש בשו"ת פנים מאירות ח״ב סי' ט״ז.

ו

דין ל״ג. ויזהר שלא יכתוב ג' אותיות חוץ לשיטה וכו' והרמ"ע בספר אלפסי זוטה כ״י כתב וז״ל בעינן תרתי למעליותא מיעוט חוץ לדף ולא יותר משתי אותיות עכ״ל. והאחרונים הקשו על מרן ממ״ש בי״ד סי׳ רע״ג ועמ״ש בשו״ת כנסת יחזקאל סי' מ'.

ז

דין ל״ה. אותיות השם צריך שיהיו כלם וכו׳ ובדיעבד הרב באר שבע פסל ומגן אברהם הכשיר והרב המאירי בקרית ספר כ"י כתב דשמא דוקא לאסור לכתחילה אבל לפסול דיעבד לא.

ח

ולא יצא מהם וכו׳ עמ״ש הרב מהר״ר ישעיה באסן בתשובה הובאה בשו״ת משאת משה ח״ג סי׳ ט׳ מי״ד.

ט

דין ל״ו. יעשה כל פרשיותיה פתוחות חוץ וכו'. נהגו לעשות צורת שלשה פרשיות ראשונות באופן שתהיינה פתוחות אליבא דכ״ע והד׳ פתוחה להרא"ש ואין לחוש למ״ש מר"ן הב"י משם מהר״י די ליאון דאם הס״ת נכתב כדעת הרמב״ם והעולה לס״ת ותפילין שנכתבו לדעת הרא״ש בראשו הוו תרתי דסתרן אהדדי משום דהכא לא אפשר לעשותה סתומ' לכ״ע ובין אם יהיה הס״ת כהרא״ש או יהיה כהרמב״ם התפילין הם הפך הס״ת. הרב מהר"ר צבי אשכנזי סי' צ״ט והרב מהר״ר ישעיה באסן בתשוכה כ״י מעלה ארוכ״ה בענין זה ותמה מאד על הרב מהר״ר צבי דהרי אם קורא בס״ת כתוב כדעת הרמב״ם לא סתרי דהפתוחה להרא״ש סתומה לדעת הרמב״ם וא״כ שוו בשיעוריהן ס״ת ותפילין דכשרים לדעת הרמב״ם ולא היתה כונתם לעשותה פתוחה אליבא דהרא״ש כמ״ש אלא לעשותה סתומה אליבא דהרמב״ם. וגם תמה במ״ש שם מהר״ן לדעת הרב העטור והוכיח דלעטור אם שינה לא פסל ובזה לא דיבר מהרי״א ועוד כתב דאפשר לומר דגם לדעת הרא״ש אם שינה לא פסל וא״כ גם שתהיה הס״ת כדעת הרא״ש אין לחוש ואין אנו צריכים למה שנדחק מהר״י אבוהב הביאו מרן בב״י. זהו תורף דברי הרב מהרי"ב בתשובה הנז'.

י

דין ל״ז. עור הבתים וכו' מעובד לשמו היכא דאפשר. כתב הרב מגן אברהם דבשעת הדחק כדאי הוא הרמב"ם ז״ל לסמוך עליו ולברך ודלא כהרב ב״ח שהרי רש״י סבר כהרמב״ם עס״ב והרב אליה רבה דחה דברי הרב מגן אברהם ומסיק דלא יברך כדעת הרב ב״ח ע״ש:

ואשכחן מרגניתא לרבינו האיי גאון בהלכות תפילין שלו כ״י שבת רבינו הגאון זצ״ל בפה מלא דעור חיפוי הפרשיות אין צריך עיבוד כלל ונעשה מעוד מצה. גם הרמ״ה בד טודרוס הלוי כתשובתו כ״י לחכמי לוניל מפרש פלוגת׳ דת"ק ורשב״ג בעוד חפוי הבתים וקי״ל כת״ק דא״צ עיבור לשמה. והכין חזינן לגאון הרמ״ע באלפסי זוטא כ״י הלכות תפילין שכתב בפשיטות דא״צ עבוד לשמה. אמור מעתה אחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת דגדולי עולם סברי מרנן כדעת הרמב״ם תיסגי לן לחוש לדעת החולקים היכא דאפשר אבל כי לא אפשר יעשה העור של חיפוי הבתים מעור שאינו מעובד לשמה ויברך וכמ“ש הרב מגן אברהם וזה ברור.

י״א

דין ל״ט. עשאם מרובעות ואחר זמן וכו' כ"כ מהר״ם בתשובותיו דפוס פראג סי׳ ס״ח.

יב

דין מ״א. אודך ורוחב הבתים וגובהן וכו'. מנהג בישיבה שהתלמידים ממעטין התפילין שלהן ולא היו גבוהי' יותר מאצבע ומניחים סודר עליהם. והרבנים הגדולים תפילין שלהם היו גבוהים כ״ג אצבעות כדי שלא ישוו תלמידיהם אליהם וכמו כן צריך התלמיד להצניע עצמו שלא יתראה בפני רבותיו כעז פנים. אך מ״מ אם אין לו אלא תפילין גבוהים אל ימנע עצמו ממצוה כי דברי הרב ודברי התלמיד דברי מן שומעין וכלנו חייבים בכבוד המקום ומצותיו תשובת רבינו האיי גאוי בש״ות הגאונים כ״י סי' מ״ד. וכבר מרן בב״י כתב מארחות חיים משם רב האיי גאון קרוב לזה.

תוכן העניינים

ברכי יוסף על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה