ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
שיורי ברכה
[סימן תרע״א. א
לעיל בדה״מ ומרן שיטה ב׳ אמאי לא כתב דמנהג זה גם הרמב״ם כצ״ל ומה שדקדקתי אמאי לא העיר מרן בקושית הרא"ם אינו כלום דכבר ראה שהרא״ם קדמו להקשות זה ומשו״ה שתיק. וכבר אנו בעניותנו באנו אל הישוב לקושית הרא״ם כמבואר לפנים. והאידנא חזיתיה לגאון הרמ״ע בספר אלפסי זוטא כ״י שכתב וז״ל והמהדרין נר לכל א' א״נ בכל יום מוסיף והולך דמעלין בקדש והמהדרין מן המהדרין מוסיף לכל אחד ואחד והוא דעביד הכרא או שכל אחד מדליק לעצמו ומוסיף וא״נ לא אדליק אלא נר אחד לכל בני הבית ובכל לילה מוסיף והולך חשיב הדור טפי מקמא שזה בגופה של מצוה וישנו אף בחד גברא עכ״ל ומבואר דסבר דמנהג ספרד נקרא הדור לבד אך הוי הדור טפי מקמא וגם ע"פ שיטה זו מיושבין דברי הרמב"ם וצ״ל דמאי דלא אדכרו לחלוקה זו בש"ס הוי משום דאשמועינן דגם נר לכל אחד הוי הדור וכ״ש מנהג זה דהוי הדור. אך מהדרין מן המהדרין לא מיקרי אלא כי עביד תרוייהו ודוק היטב.
ב
עוד כתב הרמ"ע שם וז״ל אמר רב הונא הרגיל בנ״ח הויין ליה בנים ת"ח הרגיל בנר שבת בניו ת״ח אלמא זכות חנוכה עומדת לו למקצת בניו ושבת לכל בניו.
ג
דין ו'. ומצוה להניחו למטה מעשרה וכו'. מסתברא לן דמקום מזוזה מימין הוי שיעורא נמי לנר חנוכה משמאל דזהו הדור מצוה והוא דליהו מקום מזוזה מידלא פורתא לארמא ימינא על שמאלא. הרמ"ע שם]: