ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
שיורי ברכה
[סימן תרס״ח. א
לפנים אות א' הבאתי מכמה גדולי הפוסקים שכתבו שמיני חג עצרת הזה וכן ראיתי בסדר ר' עמרם גאון כ״י שכתב את יום שמיני חג עצרת הזה.
ב
דין ב׳. ובמקום שעושים שני ימים טובים וכו׳ מכל הבכור וכו׳. חקר מהר״ש ן׳ עזרא כי הלא טוב שיקראו בח"ל ביום ח' עצרת וזאת הברכה כי בזה יהיו שוים לבני ארץ ישראל ונמצאו כל ישראל בארץ ובח״ל קורין באחד וזאת הברכה ובי״ט שני יקראו כל הבכור כדרך שקורין בח׳ של פסח וי״ט שני של עצרת והוא מפרק לה וטעמא טעים דעברינן כל טצדקי לקרו' הפרשיות כסדרן שכתובו׳ בתורה אם לא דאיכא טעמא והובאה תשובתו בש״ות הרב כנ״הג הנדפסות והרב כנ״הג שם בסי׳ ז׳ נתן טעם שלא להפסיק בין סיום התורה להתחלה ע״ש. ולי יראה דהאידנא דבקיאינן בקבועה דירחא קורין השירה ביום ז' של פסח דבו ביום בחדא שרי״ין והוא היום בעצמו וכן ביום א׳ של עצרת קורין במתן תורה דבו ביום ניתנה תורה בעצם היום הזה ודין גרמא לאחר כל הבכור עד י״ט שני דפ׳ שירה ומתן תורה נאמרו לקרות בזמן הראוי להם בו ביום ממש לקושטא דבקיאינן בקבועא דירחא כל קבל דנא וזאת הברכה לא שייכא לרגל כלל ותו במערבא מסקי אוריתא לתלת שני ולא קרי וזאת הברכה ואלו פ׳ חג הסוכות אשר בכל הבכור שייכא לרגל וכתיב אך שמח לרבות יום אחרון אמטו להכי קרינן לה ביומא דבקיאינן בקבועא דירחא והוא יום שמיני האמיתי ופ' וזאת הברכה דלא שייכא כלל קורין אותה בספיקא דיומא וזה ברור ודוק:]