ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
[שיורי ברכה]
סימן תר״ח. א
לפנים אות א׳ כתבתי דמ״ש מהרימ״ט בסימן פ״ג דנשים באיסור דאוריתא אמרינן מוטב וכו׳ אבל בנ״ד דאנשים ואיסור תורה וכו׳ לאו דוקא אורחא דמילתא דנשים לא שמעו ואנשים שמעו ע״ש באורך וראיתי בס׳ הבתים כ״י שכתב וז״ל ומה שיראה לי בזה שאין אומרים הנח להם אלא בנשים ובדבר שלא נודע האיסור לכל ואין לו זמן וגבול ידוע והוא משום גדר אפילו הוא מן התורה כגון תוספת עינוי אבל בשאר דברים של תורה שהם עצם האיסור אין אומרים בהם הנח ובדברים שהם מד״ס אומרים הנח בין שהיה האיסור משום גדר כגון מ״ש חז״ל שאסור לאדם לעמוד בשבת על פתח המבוי וחפץ בידו שמא יתגלגל החפץ חוץ למבוי ויבא להעביר ד׳ אמות בר“הר שאין כאן שום מעשה איסור בין שיהיה הדבר עצם האיסור כגון סיפוק וטיפוח שבמעשה עצמו יש בו ספק איסור שהוא מוליד קול שאסור בשבת אין ממחין בידן הואיל ואנו רואין שכלן נוהגות התר בדבר זה וקשה להפרישן ממנו כיון שאין איסורו אלא מד״ס אומרים מוטב שיהיו שוגגות ואל יהיו מזידות עכ״ל וגם דברי הרב ז״ל נ״ל דלאו דוקא נשים אלא ארחא דמיל' נקט ודוק: