ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
שיורי ברכה
[סימן תקפ״ט א.
דין ו׳. אבל אין מברכות וכו' זה דעת הרמב״ם וסיעתו וגם רבינו ישעיה הראשון בס' המכריע נ"י סי׳ ע"ח האריך לדחות דברי ר״ת וראיותיו ומעיקרא עלה על דעתו דלית הלכתא כרבי יוסי מכח סתמא דמתניתין דאין מעכבין את התינוקות דמוכח הא נשים מעכבין כרבי יהודה והו״ל סתם במשנה ומחלקת בברייתא ומסיק דאין הסתם מפורש כרבי יהודה דדילמא ה״ה נשים דלא מעכנו ונקט תינוקות משום סיפא דקטנים מתעסקין עמהם ולא עם נשים והש״ס לשיטתו דדייק הא נשים מעכבין השיבו ובכי האי גוונא לא מיקרי סתם דאינו מפורש כרבי יהודה ולפי דרך הרב אפשר לומר עוד דהאי מיקרי סתם דאימור דקטנים אין מעכבין לכ"ע ונשים הוי פלוגתא ובפלוגתא לא מיירי על דרך דאמרינן בעלמא בפלוגתא לא קמיירי ואין זה סתם. ואין להקשות מזה על מה שכתבנו בעניותני לפנים לקמן סימן תרנ״ד דהנכון דהר״ן כתב בההיא דמקבלת אשה לולב מיד בעלה דטעמא משום דראוי לאנשים דקאי לפרש סתם דמתניתין דסתים כר׳ יהודה בהא דאין מעכבין התינוקות וכמ״ש בס׳ שארית יעקב ע״ש דהגם דרבינו ישעיה סבר הכי הר"ן סבר דסתמא כר' יהודה כדאמרו בש"ס בהדיא דהגם דיש לדחות מ״מ פשטה אתיא כר' יהודה וכדקאמר הש״ס ועכ״ז הלכה כר' יוסי וכמ״ש התוס' וסיעת׳. וחזיתיה לדעתיה דרבי' ישעי' דאסיק דטעם שאין מברכות משום בל תוסיף וכבר ר״ת השיג על רש״י שפירש כן כמו שהבאתי לפנים וכבר מרן בב״י בסי׳ זה הביא דברי האגור שכתב כן משם רבינו ישעיה וכתב שאינו נכון:
ב
הגהה. והמנהג שנשים מברכות וכו' זוהי דעת ר״ת וסיעתו וכן כתב וז״ל משם רבינו יצחק ן׳ גיאת והרז״ה. ולפנים בסוף הסי׳ כתבתי דגם ר״ת לא סבר דחייבות לברך אלא דרשאות ועתה ראיתי דהכי מוכח נמי מדברי רבינו ישעיה בספר המכריע כ״י סימן הנז' בסברת ר"ת ומדברי הרב שבלי הלקט כ״י סי' רצ״ה. ועמ״ש לפנים סי׳ תרנ״ד אות ב׳:]