ברכי יוסף על אורח חיים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
שיורי ברכה
[סימן שי"ט. א
דין א'. הגהה. מן העלין המעופשין וכו׳. באופן ברירה זו יש חילוק דאם הם עלים מופרדים יבור לו הטובים ויניח המעופשים דאם יעשה בהפך הו״ל בורר פסולת מתוך אוכל דאסיר אפי' ביד ואפי' לאלתר אבל אם הם קלחים כגון חזרת שהעלים מבחוץ הם המעופשים אז יסי״ר מוצ״א המעופשות דה״ל כמסיר הקליפה לאכול התוך. הרב מהרי״ל וואלי בהגהות כ״י:
ב
דין ד. הבורר פסולת וכו' דעת רבינו חננאל ורוב הפוסקים דפסולת מתוך אוכל אפי' ביד לאלתר חייב. אבל רבינו ישעיה הראשון בס׳ המכריע כ״י סי' כ״ג מייתי דברי רבינו חננאל ובנה עליהם דייק מעומק הלכה ודחאם ומסיק דגם פסולת מתוך אוכל ביד לאלתר שרי וכתב דהכי סבירא ליה לרבינו יוסף בר מאיר ורבו ע״ש באורך. ודעת רבינו אשר מלוניל להתיר לאלתר בקנון ותמחוי אף פסולת מתוך אוכל ודעת הרב ההשלמ' דבקנון ותמחוי לאלתר לא שרי אלא באוכל מתוך פסולת הביא דבריהם בס׳ הבתים כ״י והוא ז״ל פסק כהרמב״ם.
ג
הגהה. לא יברור וכו׳ כתב הרב ב״ח דאם הפסולת מרובה על האוכל יש להחמיר שלא לטלטלו ותמהני למה נחמיר בזה כיון דאין איסורו אלא מדברי סופרים. הרב מהרי״ל ואלי בהגהותיו כ״י.
ד
דין ה'. הבורר תורמוסין וכו׳ ומסתברא שמותר ללוקט וליתן לתוך פיו אחת אחת. הרמ״ע בס׳ אלפסי זוטא כ״י פ' כלל גדול. ובפנים רמזתי דברי האחרונים.
ה
דין ח׳. דהיינו שמציף וכו׳ מכאן נראה דאסור למלאת החבית יין חדש כדי להסיר הקצף העולה. מהר״ר גו"אל בהגהותיו:]